מאת שרית שץ
פורסם לראשונה באתר "מידה" 24.6.2013, עדכון: 1.5.2021
חיכוכים אלימים בין הבודהיסטים שבבורמה לבין אוכלוסיית המהגרים המוסלמים המקומית הפרה את שלוותם של הנזירים, שהצטרפו אף הם למאבק האלים
במשך שנים היגרו מאות-אלפי מוסלמים למערב בורמה, אך השלטונות המקומיים סרבו להכיר בהם כאזרחים • לאחרונה הוביל אירוע אונס ורצח אכזרי שביצעו מוסלמים בצעירה בודהיסטית לשורה של התכתשויות בין האוכלוסיות, שגבו קורבנות רבים משני הצדדים • עתה, אפילו הנזירים השלווים בדרך-כלל לא מסוגלים עוד לעמוד מנגד, ונרתמו למאבק האלים נגד המוסלמים
בדמיון המערבי מצטייר הבודהיזם בדמות נזיר עטוף גלימה ואפוף ריח קטורת, כשרגליו משוכלות, עיניו עצומות למחצה ופניו מביעות שלווה ועומק. ברקע, מהדהדות מילותיו של הדלאי לאמה בדבר אחווה ואהבה בין בני אדם, על קץ לאלימות ועל בחירה בסובלנות ובדרכי שלום.
תיאור זה עומד בניגוד מוחלט למהומות המתרחשות בימים אלה בבורמה, החושפות צד אחר בבודהיזם, אליו לא היינו מורגלים עד-כה: על-אף התפיסה הפציפיסטית בה דוגל הבודהיזם, הבודהיסטים בבורמה החליטו שלא ניתן להסתפק עוד במחאות שקטות והם משיבים מלחמה שערה כנגד התקפות המוסלמים במערב בורמה. במהומות נהרגו עד כה כ-250 מוסלמים ומאות רבות של בודהיסטים, ולמעלה מ-150,000 מוסלמים אולצו לעזוב את בתיהם.
נזיר קרבי
“אתה יכול להיות גדוש בנדיבות ואהבה, אך אינך יכול לישון ליד כלב מטורף”, אמר אשין ווירטהו, הנזיר והמנהיג הרוחני של תנועת ההתנגדות הבודהיסטית בבורמה, המכונה גם "בן לאדן הבודהיסטי". בראיון שהעניק לעיתון ה’ניו-יורק טיימס’ אמר ווירטהו, דמות פופולרית בבורמה הסוחפת אחריה עשרות-אלפים, כי “הרג בודהיסטים על-ידי מוסלמים נמשך מזה זמן רב. אני מכנה אותם “עושי צרות” כי הם אכן עושי צרות ואי-אפשר להכחיש זאת יותר. המוסלמים הבנגאלים מהגרים אל ארצנו וזורעים הרס. הם אויב. במקרה הזה, אני גאה להיקרא בודהיסט רדיקלי”.
אין זאת הפעם הראשונה שאשין ווירטהו הכריזמטי מביע עמדות פוליטיות. בזמן המשטר הצבאי בבורמה הוא נידון ל-25 שנות מאסר בשל מחאות בלתי-אלימות כנגד שלטון אנשי הצבא במדינה. הוא שוחרר בשנת 2010 יחד עם אסירים פוליטיים רבים, לאחר 9 שנים בכלא. ב-2019 חיפש אחריו המשטר במטרה לעצור אותו שוב. העילה "הסתה כנגד מוסלמים", אך זאת החזות החיצונית בלבד. שכן אשין ווירטהו יצא כנגד השלטון עצמו.
חיכוכים בלתי-פוסקים
מזה מאות שנים חיים מוסלמים בבורמה כמיעוט. במהלך הדורות המירו רבים מהם את דתם להינדואיזם ובודהיזם, וכיום מהווים המוסלמים כ-4% מכלל אוכלוסיית בורמה. המתיחות שבין הבודהיסטים לבין המוסלמים החלה לפני כשנה במערב המדינה, במחוז ראחינה, בעקבות אונס ורצח מזעזע של צעירה בודהיסטית בידי מוסלמים, ושורה נוספת של הצתות והרס של רכוש. העימות הולך ומחריף ושני הצדדים משלמים מחיר גם בקורבנות בנפש. באזור ראחינה מתגוררים כיום כ-800,000 מוסלמים שהגיעו ברובם מבנגלדש השכנה. הם חיים כפליטים בתנאים קשים ואינם זכאים לאזרחות במדינה.
הגידול הטבעי של האוכלוסייה המוסלמית בבורמה גדול פי עשרה ביחס לאוכלוסייה הבודהיסטית. במסגרת הרפורמות הנערכות כיום במדינה, החליטו הרשויות לנקוט בצעד יוצא-דופן ולהגביל את הילודה בקרב המוסלמים לשני ילדים למשפחה. כמו כן, נאסרה הפוליגמיה הנהוגה בקרב האוכלוסייה המוסלמית. לדברי נציג הממשלה, המתקשה להתמודד עם העימות ההולך ומחריף, הגידול המהיר באוכלוסיית המוסלמים הוא אחד הגורמים למתיחות בין הצדדים.
ארגונים שונים לזכויות אדם טוענים שנעשה “רצח עם” במוסלמים. הבודהיסטים מצדם טוענים שהמוסלמים “התחילו” במעשי הזוועה, וכי לארגונים אלה תפיסה חד-צדדית של תמיכה במוסלמים. ההיסטוריה למדה אותנו שאין "צודקים" במלחמות דת.
הרג האויב כמעשה של חמלה
התקפות של מוסלמים על אוכלוסייה בודהיסטית אינן מאפיינות את בורמה בלבד. עם עליית כוחו של האסלאם הרדיקלי בעשורים האחרונים, בודהיסטים מותקפים על-ידי מוסלמים בכל המדינות בהן קיים מגע בין שתי הקבוצות. לתופעה זו גם רקע דתי: עבור האסלאם נחשב הבודהיזם עבודת אלילים מן הסוג הגרוע ביותר, אף יותר מהנצרות והיהדות.
בבמיאן שבאפגניסטאן, פוצץ הטאליבן בשנת 2001 פסלי בודהה עתיקי-יומין שנחצבו בהר בסביבות המאה ה-6 לספירה; באיראן נאסרה מכירת פסלי בודהה בחנויות; בבנגלדש הועלו באש עשרות מקדשים בודהיסטים ונזרע הרס במקומות פולחן ובכפרים בהם חיה אוכלוסייה בודהיסטית; ובתאילנד נהרגו בשנים האחרונות מאות בודהיסטים על-ידי מוסלמים.
החיכוכים בין בודהיסטים למוסלמים במדינות בהן הדת הרישמית או לפחות זו הרווחת היא בודהיזם, הולכים וגוברים עם הזמן ומתפשטים ברחבי דרום-מזרח אסיה, ככל שגדל המגע בין שתי הדתות. התקשורת המערבית המדווחת על כך, מכנה את הבודהיסטים המוחים כנגד הפחד להתפשטות האיסלם בארצם, כ"איסלמופובים", "קיצוניים", "לאומנים", כפי שניתן להיווכח בכותרתו של מאמר זה. אך מצב העניינים הרבה יותר מורכב ומסובך משימוש במונח "איסלמופוביה" שנטבע על ידי הארגון האיסלמי בארצות הברית, CAIR, ורווח כיום במערב כחלק ממשנה פוליטית חד-ממדית ופשטנית.
למרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה בה מתעמתות שתי דתות אלה. ההיסטוריה מלמדת על ניסיונות השתלטות האסלאם בהודו, לאחר מלחמות אכזריות עקובות מדם.
עד למהומות האחרונות בבורמה, מחו הבודהיסטים בדרך פסיבית, בהפגנות המוניות של נזירים וללא כל אלימות תוך שימוש אינטנסיבי ברשתות החברתיות. כעת עולה השאלה האם התגובה החריגה בבורמה תתפשט למדינות בודהיסטיות נוספות.
לא כל הבודהיסטים לוחמנים בבורמה. ב-2019, עמדו כ-100 נציגים בודהיסטים בכניסה למסגד Joon במאנדליי, העיר השנייה בגודלה במדינה וחילקו ורדים לבנים לכל מתפלל שיצא מן המסגד.
בהקשר זה, בספטמבר 2011 כתב הדלאי לאמה אמירה יוצאת דופן בדף הפייסבוק שלו: “עלי לומר שהתייאשתי מהדתות. כולן מטיפות לאהבה, לחמלה, לסובלנות, אהבה וקבלה בין בני אדם. למרבה הצער, הדתות הן הגורם המרכזי לשנאה, מחלוקות ומלחמות”. ב-2014 הוא יצא בקריאה לבודהיסטים בבורמה ובסרילנקה, להפסיק את האלימות כנגד מוסלמים.
כשנזירים שאלו את הבודהה בצורה ישירה שאלה לגבי הרג במלחמה, תשובתו הייתה: “תמיד נסה לפעול בדרכי שלום. הימנע ממלחמה ככל שתוכל. מותר לך להילחם לצורך הגנה עצמית כשחייך מאוימים. אך אל לך ליהנות מההרג ולשמוח במותו של אויבך. לעתים הרג האויב המאיים על חייך, הוא מעשה של חמלה”. השאלה העומדת על הפרק מבחינתם של ההולכים בעקבות הבודהה בדרום-מזרח אסיה, היא: האם אכן מדובר בהגנה עצמית. ימים יגידו.
