מכתבים שהגיעו אל שולחן המערכת במשך שנות קיומו של החוג לשוחרי שירה.
מקרא הדברים שנכתבו אלי חימם את לבי ועודד אותי להמשיך ולפעול למען הפצת השירה בארץ.
מזה כשנה אנו מקבלים בתיאטרון החדר את הפרסומים של החוג לשוחרי שירה – פרי יוזמתה הברוכה של הגב' שרית שץ. במהלך זמן זה קבלנו לעיון את מצגות השירה של שרית שץ ואת כתב העת הוירטואלי "עיין ערך שירה".
עצמה. במפעל המצגות מגלה שרית שץ טעם מעולה, עמקות ורגישות, והמצגות מבליטות את הערכים האנושיים המגולמים בשירים ואת התימות המרכזיות בכל שיר. מבחינה זו מפעל המצגות הוא דרך המלך להעמקה נוספת של הקורא במדיום.
"עיין ערך שירה" הוא מפעל בפני עצמו ופועל יוצא טבעי למצגות. הוא מרחיב את השכלתו של הקורא ומספק נתונים נוספים על תופעות שירה מכוננות בחוויה הישראלית. כך הוא הופך את השירה לנגישה לקהלים רחבים.
מצגות השירה של שרית שץ, ו/או הקישורים למצגות אלו, נשלחים על ידינו באמצעות רשימת התפוצה של קבוצת הדוא"ל של משפחת תיאטרון החדר, לאלפי המנויים שלנו. התגובות שקיבלנו הן חמות ומעודדות. באמצעות מצגות שירה אלו נחשפו לראשונה מנויים רבים למכמני השירה העברית והעולמית.
הפרסומים הללו מלמדים על תפיסה יצירתית וייחודית של מדיום השירה. בחירת החומר היא מעולה והטיפול בו באמצעים הוירטואליים הוא יצירה בפני עצמה.
אמיר אורין, מנהל אמנותי, תיאטרון החדר 22 יוני 2007
גברת שרית שץ מאוד נכבדה.
ידידי רמי סערי שלח אלי זה עתה מצגת נהדרת על המשוררת הפינית סירקה טורקה בליווי שירים מפרי עטה שתורגמו לעברית בידי המשורר והמתרגם הישראלי הדגול.
יפי המצגת, קסם המוסיקה, המיומנות שלך המושקעת בביצועה, וכמובן מאליו, השיר המתורגם לעברית, מחמל נפשי, אם כי אני גוי גמור, חברו יחד כדי להסב לי חוויה שירית ואסטטית עמוקה.
מכיוון שאת האמנית שהגשימה מצגת נפלאה זו, שאשלח כמובן לכל ידידיי בארץ, רציתי, קודם כל לברך אותך על הגשמת פרוייקט זה המוצלח כל כך, על החוויה שהתנסיתי בה שהרטיטה כל נימי נפשי ולהחזיק לך טובה על הכול.
מתוך תקווה שאזכה, באחד הימים, ליהנות משכיות חמדה כאלה, אני מרשה לעצמי לאחל לך מיטב איחוליי להביא לידי ביצוע אוצרות אמנות נוספים כאלה גם להבא.
בברכת שבת שלום,
פְרַנְסִישְׁקוּ קוֹשְׁטָה רֶיְש (תירגם את יצירותיו של פרננדו פסואה במשותף עם יורם ברונובסקי – ש.ש)
Francisco Costa Reis
פורטוגל
שרית,
שלום וברכה ותודה על המסר ועל המצגת המקסימה שלך, שהגיעה אליי בהפתעה גמורה ושימחה אותי מאוד מאוד. מתברר שרבים התפלאו ושמחו כמוני, אני שולח לך להלן אחת מן התגובות הרבות שהגיעו אליי עד כה:
What a gift for Shabbat.
So sad, but also hopeful, in a way, it brought shivers down my spine.
Thanks for adding me to your list.
תודה.
רמי סערי
שלום לשרית,
אני חייב להביע את התפעלותי מההתמסרות שלך לעבודת השירה הן במצגות והן בכתב העת "עיין ערך שירה". כנראה שרק מתוך מסירות נפש, אפשר באמת להגיע לתוצאות נהדרות. אני מאמין שהעיתון עוד יתפתח למדורים וכי תרבו במעשה תרגום שתורם רבות לשירת המקור שלנו. כמי שהיה שנים רבות עורך אני חש רגע חגיגי בראותי איזה עתון חי, מיוחד במינו שאת מפיקה ועורכת. שאי ברכה על עמלך והתגאי במעשה ידיך. אנא מסרי ד"ש לבבי ליוסי גמזו על העצה והעזרה.
שלך, אשר רייך
פרס יהודה עמיחי
באוקטובר, 2012, הגישה המשוררת נילי דגן ובעלת האתר לשירה, ספרות ואומנות "האתר של נילי דגן" את מיזם החוג לשוחרי שירה ואת כתב העת "עיין ערך שירה" למועמדות לפרס יהודה עמיחי, וכך כתבו אנשים שונים אל ועדת השיפוט, בו זכה בסופו של דבר מיזם "החוג לשוחרי שירה"
לקריאת ההגשה למועמדות לפרס יהודה עמיחי
אל: ועדת השיפוט של פרס עמיחי לשירה עברית
הנני להמליץ בכל לב על מתן פרס עמיחי על מפעל חיים לשרית שץ ול"חוג שוחרי שירה".
חרף מחלתה הכרונית הקשה יזמה שרית שץ את הקמת החוג המפגיש יוצרים מוכרים וצעירים, מבוגרים ובני נוער. בנוסף, הקימה שרית שץ את אתר השירה המקוון הראשון בישראל וערכה עד כה 35 גיליונות של כתב-העת האינטרנטי "עיין ערך שירה"; כמו כן, היא בנתה ספרייה עשירה של מצגות שירה. כתב-העת והמצגות מגיעים לאלפי קוראים. בפעילות תרבותית-חינוכית זו ממשיכה שרית שץ את מורשתו השירית-ספרותית של יהודה עמיחי ז"ל, מקרבת את השירה לאנשים רבים ויתרה מזו, הופכת אותה לנגישה בכלים של העידן האינטרנטי-המקוון.
פועלה זה נעשה מתוך אהבת השירה ובמסירות אין-קץ חרף התנאים הקשים בהם היא מצויה. על כן הנני רואה לנכון להמליץ עליה לקבלת הפרס.
בברכה,
עודד פלד – משורר, מתרגם ועורך
אל: חברי וועדת פרס יהודה עמיחי
נכבדי שלום
הרשו לי בזאת להמליץ על גב' שרית שץ ומיזם "החוג לשוחרי שירה" כעל מועמדים לפרס יהודה עמיחי.
מפעל "החוג לשוחרי שירה", מפעל שהוקם והונע על ידי שרית שץ, מהווה תרומה ייחודית רבת ערך להפצתה והרמת קרנה של השירה העברית בשער בת רבים.
בעידן האינטרנטי בו שירה כתובה הולכת ונדחקת וספרי שירה נאלמים ונעלמים, מפעלה של שרית מהווה אוצר ספרותי מהמעלה הראשונה . מיזם "החוג לשוחרי שירה", אינו מתגדר בחבורה מסוימת, סוגת שירה צרה או גיל הכותבים. אתר החוג משמש, לכן, במה פתוחה ושער בו יבואו גלויים ונעלמים. אבני הבוחן היחידות אשר צורפות את הכתוב הן האיכות, החדשנות והמקוריות. קשה לומר מלים חמות אלו על רבות מהבמות הספרותיות ובמיוחד אודות ההתייחסות לשירה של יוצרים עלומי שם ונעדרי קשרים.
אפילו עיון חפוז בגיליונות כתב העת "עיין ערך שירה", מגלה עולם עשיר ופתוח הן של שירה והן של מחקר הפונה אל ציבור רחב ללא ויתור על איכות וחדשנות. נגישות האתר לבני נוער ולשוחרי שירה באשר הם, היא מדהימה ומי שמפרסם בבמה זו מופתע מהחשיפה ובמיוחד מתגובתם של בני נוער.
מפעל מצגות השירה המופלאות של שרית אודות משוררים ידועים ועלומים כאחד הוא פשוט אוצר. לו הייתי מורה לספרות הייתי מתנפל על מעין שופע זה כעל מוצא שלל רב.
כך התוודעתי בעצמי ליוצרים מעולים שאינם מתגודדים בראש חוצות וחידשתי היכרות עם משוררים ידועים ואהובים.
אציין שמעולם לא נפגשתי עם המועמדת וכל קשרי נובעים מהערכתי העצומה למפעלה
ומפרסום רשימה שלי באתר.בברכה נאמנה
פרופ' אמוץ דפני
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
אוניברסיטת חיפה
חיפה
אני ממליצה על המשוררת והאמנית שרית שץ לפרס יהודה עמיחי על מפעל חיים בתחום השירה.
שרית שץ עורכת ומפיקה כתב עת אינטרנטי יחיד במינו ומיוחד ברמתו ובהרכבו שעוסק כולו בשירה. כתב עת זה מביא לפרסומם של שירי משוררים ידועים בצד משוררים שבמה זו הייתה להם החשיפה הראשונה.
שרית שץ מביאה את השירים לאחר עריכה ומיון קפדניים, וכל גיליון הנו במה מכובדת, מקצועית ומכבדת את עושיה ואת מנוייה.
כמו כן דואגת שרית כי בכל גיליון של כתב העת יהיו מאמרים מאירי עיניים העוסקים בשירה. בניתוח או בתיאור, בפילוסופיה של השירה או בהארה של צד כזה או אחר בכתובים.
כת העת ''עיין ערך שירה'' הפך להיות במה מרכזית לכל מי שביקש לקבל תמונה אמיתית, שאינה מוטה או מושפעת מזרמים ומגמות הצומחים חדשות לבקרים ומתיימרים להיות ביטאונים לרוח הזמן בשירה. יש בכתב העת הזה אותו משב רוח החסר כל כך בעולמנו התרבותי. נקי מקלישאות, מבחין בין שירה לבין כתיבה המתיימרת להיות שירה, ונותן ביטוי לקשת הצבעונית של משוררים .
שרית שץ ממשיכה לערוך מצגות שירה מקסימות אותן היא מפיצה בקרב כל מנויי החוג לשוחרי שירה''. המצגות האלה הן דרך מודרנית, עכשווית, להביא את השירה, בלווי איורים, לעתים אף בלוויית מוסיקה או קריאת טקסטים על ידי המשורר או שרית עצמה - אל אוהבי השירה.
שרית שץ היא תופעה ייחודית בנוף ארצנו, והיא ראויה להכרה והערכה בשל עשייתה להפצת השירה, ואין כמו פרס יהודה עמיחי למפעל חיים למטרה זו.
בכבוד רב,
דליה יאירי –דולב
בעבר שדרנית קול ישראל, עיתונאית.
משוררת
5.12.2006
לכבוד שרית שץ,
שלום רב לך!
זה התחיל כשנרשמתי לפורום המורים לספרות, למרות שאינני מורה לספרות (למרות שאינני תפוח הנופל רחוק מהספרות: אני מורה לתיאטרון ורכז מגמת התיאטרון בתיכון אזורי בגדרה.)
או אז, "נתקלתי" בקישורית קטנה לאתר ספריית מצגות השירה המקסימות, פרי יוזמתך ואהבתך. התאהבתי, ומאז שמורה אצלי מחיצה מיוחדת, בה מצויים מיטב מצגותייך.
והנה כעת נפגשתי ביוזמה הברוכה הנוספת שלך, הגיליון הראשון המקוון של "עיין ערך שירה" המקסים והידידותי למשתמש. נהניתי מאוד מהקונספט של שיבוץ "הבלתי מאיים" מחד (ובו הפניות, הרחבות, הסברים ומושגים בסיסיים בספרות) עם שירה שאינה מתפשרת על איכותה, שירה טובה. גם היקף החומר הוא בטיב טעם.
ואם יורשה לי לומר לך (והנה אני מרשה לעצמי) – אהבתי מאוד את שירך "קריאת שמע", המבהיל מאוד מבחינת התמה שלו. בצורה עדינה ו"בלתי מאכילה בכפית" הובלת אותי להבין כי מדובר בטאבו אולי החמור ביותר, שנשבר ע"י האב, תוך קריעוּת בעולמו הפנימי (מזכיר קצת את לבטי הייסורים של "משורר התשובה" הרב קוק, אם את מכירה את שיריו.) אהבתי את המשחקון-מלים "אב-רך", שבאופן מפתיע מזכיר לי משהו בפואטיקה שלי עצמי: אותו קו-מפריד, שלעיתים אני מוותר עליו, ואף יוצר חיתוך שורה... (הו, הנה הנקודה הראשונה בה האגו שלי חומק פנימה...)
השיר "קריאת שמע" שלך מזכיר לי, במובן מה, שיר שכתבתי אני, לימים ("נסתר" שמו, שנכתב בעקבות פרשיית אינוסים של מלמד ירושלמי חרדי לפני כשנה וחצי). עלה בדעתי כעת כי אצרף כאן עבורך את השיר הזה, שגם הוא מבהיל, לדעתי. "תיהני".
כמו-כן, אני מרשה לעצמי לצרף לך עוד מספר שירים שלי, לטובת האפשרות כי יפורסמו בכתב העת המקוון "עיין ערך שירה", הללו לא פורסמו עדיין באף כתב-עת אחר.
ואולי, לקראת סיום, כמה מלים נוספות עליי: שמי עמית מאוטנר, ואני משורר צעיר (בן 28). כפי שכבר אמרתי אני מורה ורכז במגמת תיאטרון בתיכון, וגם שחקן (פעיל למחצה). אני בוגר כיתת השירה 2002 של הליקון, ומנחה סדנאות לכתיבת-שירה בקבוצה בשם "שורה חדשה" שהקמתי לפני שש שנים בכפר-סבא. אמנם עוד לא הוצאתי ספר שירה, אך שירים רבים שלי פורסמו בעיתונים ובכתבי-עת שונים ביניהם: עיתון 77 (גיליונות 280, 315); מאזנים (כרך ע"ט גיליונות 1, 6); גג (גיליון 10(; גיליון שירה-חדשה של הליקון (מס' 48); שבו (גיליון 13);; דג אנונימי - כתב עת מקוון לספרות (גיליון 27); ליצן החצר (גיליון 1); מוסף השבת של מעריב (24-11-06).
אני מאחל לך המשך צלחות ומחזק את ידייך על המפעל הגדול. ישר כוח!
לשרית המרווה רגעי צמא באוספי השירה המוצאים דרכם, מן הסתם לנמענים השוקקים.. -תודה!
רציתי להתייחס לשירו של ע. פלד 'הצייר מצייר'. לא מבינה מה צורך וטעם לקחת את שירו של נתן זך, לצטטו בשמו כחלק מהשיר החדש, השיר של זך הולך איתי שנים רבות הוא חד פעמי בהרבה מובנים, למה להפקיעו? זה יאה בהחלט לקבל השראה ממנו,אך השיר של עודד פלד עשוי להיות שיר נפלא לו השאיר בו את מילותיו שלו בלבד :
המשורר, צל לבן מהלך בחשכה \ מפזז בעלווה, מלת אלם בסלע \ דבר סתר בסבך
בראשית הארץ רוגע היתה \ ופייטן בריאה על פני המים רחף.
נראה לי שהפרדת הכוחות מעצימה את שני השירים.
רות פיכמן, מרצה לספרות ומנחת סדנאות כתיבה.
תגובתו של עודד פלד
לגב' רות פיכמן שלומות,
השיר הנ"ל נכתב במסגרת שיעור שהעברתי בסדנת כתיבה לשירה המתקיימת בכרמיאל. לגיטימי בהחלט בעיני לקחת שיר כנקודת מוצא ליצירת שיר חדש - ולא רק כתרגיל כתיבה, מה גם שבנוסף לכותרת צוטטו כמוטו המילים הראשונות משירו החד-פעמי [מסכים איתך במאה אחוזים] של נתן זך. אינני רואה כאן שום סתירה - נהפוך הוא. ההישענות על שיר שכתב משורר אחר כמקור השראה, תוך ציון המוטו מתוכו, היא-היא היוצרת את אותה הפרדת כוחות המעצימה את שני השירים גם יחד.
שלך
בברכהעודד פלד
(התכתובת מופיעה בעיין ערך שירה, 7)
לשרית שלום !
אי אפשר שלא להחמיא לך על העבודה הנפלאה שאת עושה.
ובעיקר, לנשמה ..שכן מעטים יודעים באמת את ערכה של המילה. השירה במצגות מעלה את המתבונן להזדהות עם הכותב. בדרך זאת למדתי מתוך המצגות את מקור נביעת השירה. מן התהומות והמחשכים, מן שיאי ההרים, מדבריות הנשמה, העוני, הכאב והדלות ..מן הכמהים לאהבה ..והמלאים בגעגועים ..ובעצם ...בכל החסר ..יש את השירה .. שפת הנשמה.
שמחתי מאוד שיש לי העונג לקבל מצגות אלה , בטוח אני שרבים חושבים כמוני ולפחות מידידי יודע אני זאת.
בברכה ותודה
יורם אלון
לשרית ולדודי, ערב טוב!
אכן, לפעמים, הבלתי יאומן קורה.
כשראיתי את השיר, לב אם, לראשונה, ידעתי שגם אני וגם בני, אלעד, המלווה מסעות לפולין, נעלה את השיר ואת הסיפור הנוגע ללב, שאיתו, בפני קהלינו: בני, במסעיו לפולין ואני לפני קהלי בבית יד לבנים ולהגנה, שם בהתנדבות, אני מנהל את הפעילות התרבותית אחת לשבוע בימי ד' בערב.
חשבתי לעצמי, שלקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה אמצא את המועד המתאים. בכל מקרה הדפסתי את שלושת הדפים והכנסתי אותם לתיק.
היום, היתה אמורה להתקיים הרצאה של אחייה יצחקי, שנתקע בדרך, ושלוש דקות לפני מועד התחלת ההרצאה הודיעני שלא יוכל להגיע.
פתחתי את הערב במתאבן: יורם טהר לב – "המורה", שיר יוצא מן הכלל, שקיבלתי אך אתמול. אחר כך הגעתי לעיקר: סיפרתי על עיין ערך שירה, על העבודה הנפלאה, שאתם עושים, ואז קראתי את הסיפור של דודי על פיני'לה ואחר כך את השיר – תחילה ביידיש ואחר כך בעברית.
תגובת הקהל היתה מהממת: מחיאות כפיים סוערות ואחר כך תשבחות. המעניין מכל – שני אנשים בקהל פיזמו את המנגינה לאורך קריאת השיר.
אני ממש אסיר תודה!
היו ברוכים על מפעלכם הנפלא!!!!!!
אורי
אני ספרנית, עובדת בבית ספר תיכון ואחת הפעולות שלנו היא: הפסקה לשירה. בערך, פעם בחודש מתקבצים נערים ונערות בהפסקה, בספריה, ויחד אנחנו קוראים בקול שירה, לפעמים של משוררים, ובזמן האחרון גם יצירות שלהם עצמם. הסתבר לנו שרבים כותבים שירה בגיל הזה ואצלנו, לפחות, יותר בנים מוכנים לקרוא בקול את היצירות שלהם. מיהרתי לחפש את האתר שלך על השירה. והוא פשוט מקסים. בפעם הבאה נציג את האתר הנפלא שלך ואת המצגות, להם וכמובן גם למורים שלנו.
הרבה בריאות וכל טוב
אירית קילון
(מופיע בעיין עריך שירה, 3)