מאי 2007גיליון מיוחד במלאות 35 שנה למותו של אלכּסנדר פן
(ה' באייר תשל"ב - תשס"ז)
עורכת: שרית שץ
עורך גיליון זה: פרופ' יוסי גמזו
חברי המערכת: דודי בן עמי, עודד פלד
היום הציבּוּר בָּשֵל לאלכּסנדר פֶּן
פרופ' חגית הלפרין ופרופ' עוזי שביט
עורכי "אלכּסנדר פֶּן - השירים" הם פֶּנוֹלוֹגים ותיקים ומוסמכים. פרופ' עוזי שביט כּבר ערך שני מִבחרים של פֶּן, "רחוב העצב החד-סיטרי" ו"לילות בלי גג". פרופ' חגית הלפרין, ראש החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים ומנהלת ארכיוני סופרים במרכז קיפ באוניברסיטת תל-אביב, כתבה את "שלכת כוכבים" על חייו ויצירתו של פֶּן. היא נִשבּתה בּפֶּן כשנתיים-שלוש לאחר מותו, כשעבדה על עזבונו בביתו שברחוב דיזנגוף. "נדהמתי מהסתירה שבין תדמית האנרכיסט, המרדן, השיכּור, לבין כתבי היד המעוּלים". הכל היה על נייר משובח, שמור, מוקפד, מוכיח יחס קדוש לשירה. כצל חרישי גלשה בדירה רחל, אשת פֶּן. דיברה עליו בהערצה מוחלטת. מכתירה כל שיר שעליו נשאלה כ"אחד החשובים של פֶּן". הלפּרין הלכה עם פֶּן לדוקטורט ועד היום מרגש אותה לדבר על הדרך שעשתה איתו.
פרופ' עוזי שביט מתחבּר דרך פֶּן אל ימי התום שלו בנוער העובד. "זה הקסם של משורר ששמר על אופיו הצעיר, משורר המאמין בכוחה של השירה להיות חלק מתנועה שמשנה עולם, זה קסם שירת האמונה". למה רק עכשיו (באביב 2005) יצא הקובץ של פֶּן? שביט אמר שזה היה במחשבה תחילה. שרצו קודם להפגיש את הציבּוּר עם המִבחרים של פֶּן, שם השתדל לאזן בין השירה הפוליטית לַלירית. הוא חושב שכַּיום הציבור בָּשֵל לפֶּן. מה שברור שללא הסיוע הנדיב של מפעל הפיס והשיגעון לדבר של הלפּרין ושביט, שני הכרכים המכוּבּדים האלה היו עדיין נמקים באלמוניותם. זאת מהדורת "כל כתבי" של השירים הקאנוניים ופזמוני פֶּן. 22 שירים שמודפסים לראשונה ומקצת הטורים האקטואליים המחורזים שכתב במשך השנים.
לוּ היה חי היום במה היה מורד? "הוא היה אנטיתזה להפרטה," אמר שביט. "וגם ללאוּמנוּת", הוסיפה הלפּרין.
(נדפס ב"סופשבוע",מוסף "מעריב", 4.11.05 )
שִיר לְעַצְמִי
בְּרֵאשִית הָיְתָה זַעֲקַת אִמִּי בְּהִוָּלֵד חַיַּי.
אַחַר בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
וְאֶת הַדְּמָמָה הַמִּתְנַגֶּנֶת בִּבְדֹלַח פַּעֲמוֹנֵי הַקַּרְחוֹנִים
וְאֶת הַדֹּב הַלָּבָן שֶיְּשַֹחֵק עִמִּי בְּ"תוֹפֶסֶת"
לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַגָּדֵל מֵעָלֶיךָ, כְּפַחַד עָגֹל שֶהִצְהִיב,
וּלְרַחַש סִיּוּרֵי הָרוּחַ בְּשַֹעֲרוֹת-שֵֹיבָה שֶל הַשְּלָגִים.
אַחַר-כָּךְ הָיְתָה בְּדִידוּת גְּבוֹהָה וַעֲצוּרָה,
בְּדִידוּת נִשֵֹּאת מֵעֵבֶר לְמַגַּע הָעַיִן הַבּוֹלֶשֶת,
בְּדִידוּת שוֹאֶגֶת מִבִּפְנִים, כְּזַעַם שֶנִּכְלָא בְּחִוְרוֹנוֹ הַקַּר,
וּלְצִדָּהּ הַדֶּרֶךְ - דֶּרֶךְ-לְאֵין-קֵץ לְעֹמֶק הַלֵּילוֹת שֶהֵם יָמִים
וּלְרֹחַב הַיָּמִים שֶהֵם לֵילוֹת,
דֶּרֶךְ מְפֻלֶּשֶת בְּמִגְלְשוֹת-כְּלָבִים וּבְטַלְפֵי צְבָאִים זוֹקְפֵי-צַוָּאר
עוֹמְסִים עַל קַרְנֵיהֶם שַלֶּכֶת-כּוֹכָבִים וְרֵיחַ הַסוּפוֹת -
וְנַעַר קָטֹן נוֹהֵג בָּם.
אֲבָל בְּרֵאשִית הָיְתָה זַעֲקַת אִמִּי בְּהִוָּלֵד חַיַּי.
אַחַר, כְּחַיּוֹת בַּר בְּהוּלוֹת, הֵגִיחוּ מֵרִבְצָם הַרְבֵּה אַחֲרֵי-כֵן, כִּכְלוֹת הַכֹּל וּלְאַחַר-מִכֵּן
רָעָב זוֹלֵג דִּמְעוֹת-מֻרְסָה, וְדָם סוֹרֵר וּמְנַפֵּץ בְּאֶגְרוֹפִים שְחוֹרִים
אֶת חַלּוֹנֵי-הָרַאֲוָה שֶל הִלּוּלוֹת הָעֹשֶק,
וּבֵין הַשְּנַיִם - קֶמֶט אֱלֵי תָּג - צָמְחוּ פָּנֶיהָ הַמְּעֻנִּים שֶל גְּאֻלָּה,
וְעַל גּוּפָם שֶל מַלְאֲכֵי הָאָרֶץ - הַיַּחְפָנִים שְלִיחֵי הָאֱמוּנָה -
נָבְטָה בְּשֹוֹרַת כְּנָפַיִם חֲדָשוֹת.
וְאָז, כְּהֵד עוֹנֶה לְזַעֲקַת אִמִּי, נוֹלַד הַשִּיר
שוֹתֵת פִּרְחֵי-פָּרָג מֵעֲרוּגוֹת פְּצָעָיו,
קָשוּב לְקוֹל-תִּקְוָה בּוֹקֵעַ מִכָּל שַחַר,
פָּקוּחַ לִרְוָחָה מוּל כָּל דְּלֵקָה שֶנִּתְחַשְּלוּ בִּלְשוֹנוֹתֶיהָ בַּרְזִלֵּי-גּוֹרָל.
כֵּן, כָּךְ נוֹלַד הַשִּיר:
מֵחִשּוּקֵי הַנֹּגַה הַצְּפוֹנִי, מִסִּחְרוּרֵי הַנְּדוֹד וּמִמִּרְמַס-רַגְלַיִם
טִפֵּס אֶל דֶּגֶל, נָעַץ רַחֲמֵי-מִרְיוֹ בִּבְשַֹר קְרָעָיו הַמְפֻיָּחִים
וַיִּשָּבַע עַל בְּרִית הַהֲלִיכָה יַחְדָּו.
אֲבָל בְּרֵאשִית הָיְתָה זַעֲקַת אִמִּי בְּהִוָּלֵד חַיַּי.
וְשוּב הָיוּ "הָיֹה הָיָה" וְטִלְטוּלֵי הַלִּפְנֵי-כֵן וּלְאַחַר הַכֹּל,
זִנּוּק אַדִּיר מִלֵּב הַקִּפְאוֹנוֹת אֶל שַעֲרֵי הַשֶּמֶש
וְהִסּוּסֵי פְּסִיעוֹת-גִּשּוּש, בְּקֹצֶר נְשִימָה, עַל חֶבֶל הַחוֹלוֹת הַמִּתְנוֹדֵד.
הָיְתָה פְּגִישָה נִדְהֶמֶת מֵעַצְמָהּ, שוֹלֶפֶת פִּגְיוֹנֵי הַהִתְנַכְּרוּת,
אֵש לְבָנָה - סִרְפַּד הָעֶצֶב-לֹא-מִכָּאן -
סֵרְבָה לִשְכַּב עִם זָרוּתָם שֶל שַיִת וְשָמִיר,
הַשִּיר הֻכָּה בְּאֵלֶם הַדּוּשִֹיחַ הָעוֹיֵן בֵּין שְנֵי הַקָּטָבִים -
קוֹלוֹ נִמְחַץ בֵּין הַטּוּרִיָּה וְחֵמֶת-הַשֵּכָר, וְאֵיךְ, הוֹ אֵיךְ
בִּקֵּש לִחְיוֹת בַּחֹרֶב הָעִקֵּש, פּוֹשֵט עוֹרוֹ אֶל מוּל חַמָּה קוֹדַחַת,
וּבַלֵּילוֹת, עַל סַפְסְלֵי-בְּלִי-גַּג, זִמֵּר בִּצְלִיל חָרוּךְ וּמִתְגַּמְגֵּם
אֶת אֵיבָתוֹ לָאֲבָדוֹן וְלַשִֹּנְאָה,
וְרַק אַחַת לָדַעַת לֹא יָדַע - אֶת הַמְּנוּסָה מִקַּו הַהִתְנַגְּשוּת:
גָּבְהֵי שִבְעַת הָרְקִיעִים שָֹם עַל כְּתֵפָיו מָגֵן וְחַיִץ בֵּינוֹ
לְבֵין חֲרוֹן מִזְגָּהּ שֶל זוֹ הָאֲדָמָה הַנַּקְמָנִית מִשֵֹּאת,
כָּשַל בְּכָל הַמַּרְזְחִים בֵּין כָּל שְבוּיֵי-הַגַּעֲגוּעַ, אַךְ לֹא נָסוֹג
וּבְחַסְדֵי הַהֲבָרוֹת לִקֵּט-לִכֵּד הוּא אוֹת-אֶל-אוֹת, אַחַת בְּעֹרֶף הַשְּנִיָּה
כְּשַיָּרָה רוֹחֶצֶת דַּבְּשוֹתֶיהָ בְּאוֹר שֶאֵין לוֹ שֵם,
וַתִּתְיַצֵּבְנָה לְפָנָיו עַזּוֹת כְּמוֹ גִּלּוּי, פְּשוּטוֹת וּמוּבָנוֹת כְּפַת-קִבָּר -
מֵם-וָו-לָמֶד-דָּלֶת-תָּו!...
אֲבָל בְּרֵאשִית הָיְתָה זַעֲקַת אִמִּי בְּהִוָּלֵד חַיַּי.
הַזְּמַן סָגַר מַעֲגָלוֹ וְשוּב לֹא עוֹד הָיוּ הָאַחֲרֵי וְהַלִּפְנֵי,
לֵדָה שְנִיָּה, קְשוּחָה וּמַכְאוֹבִית, פָּלְטָה הָרְחוֹבָה גּוּרֵי-מִלִּים
אֲשֶר הָפְכוּ לַאֲרָיוֹת, וּשְנֵי הַיְּרִיבִים - הַשֶּמֶש וְהַשִּיר -
נֵר הַחִיּוּךְ הֻבְהַב בְּעֵינֵיהֶם, הַכְּפוֹר וְהַשָּרָב לָחֲצוּ יָדַיִם,
דִּבְּרוּ פִּיּוּס מִבְּלִי טַשְטֵש עַצְמָאוּתָם הַנֶּאֱבֶקֶת
לִפְרֹק אֶת כָּל הַטִּעוּנִים - דְּבֵקִים בְּחִבּוּקָם כְּאוֹהֲבֵי-לָעַד.
וְאָז, כְּאָז, כְּהֵד עוֹנֶה מֵרַחֲקוּת שֶל זַעֲקַת אִמִּי, שוּב הִתְבַּדֵר בָּרוּחַ
הַדֶּגֶל הַיָּשָן-חָדָש, עָלָה לְרֹאש הַתֹּרֶן הַמְּצַפֶּה לְמַלְכוּתוֹ, וּמִיָּמִין לִשְֹמֹאל
תָּקַע אַרְגְּמָנוֹ בַּתְּכֵלֶת הַמְּשַוַּעַת לְאוֹנָיו הַמְּחֻסְפָּסִים וְהַסְּדוּקִים
כְּכַף יָדוֹ שֶל הַבּוֹרֵא אֶת פְּרִי הָאָרֶץ.
כֵּן, כָּךְ נוֹלַד הַשִּיר שֵנִית, גָּאָה בּוֹדֵד בֵּין מְבַקְּשֵי נַפְשוֹ,
שָֹרָה וְגַם יָכוֹל - רִאשוֹן בֵּין הַשָּוִים - וְרַק לִחֵש אֶל הֶעָתִיד לָבוֹא:
שֶלִּי אַתְּ, הַמְּכוֹרָה!...
אֲבָל בְּטֶרֶם בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
וְאֶת הַדְּמָמָה הַקַּרְחוֹנִית וְאֶת הַשָּרָב וְאֶת הַשִּיר וְאֶת הַדֶּגֶל -
בְּרֵאשִית הָיְתָה זַעֲקַת אִמִּי בְּהִוָּלֵד חַיַּי.
(1966)
לקריאת מאמרו של פרופ' יוסי גמזו יֵצֶר ואידיאולוגיה בּשירת אלכּסנדר פֶּן ב"עיין ערך שירה" יש ללחוץ כאן
אַהֲבָה
עַל כָּל הַגַּרְדֻּמִים נֻסְּתָה עִקְשוּת-עָרְפָּה.
אֶל רַחֲמֵי תַּלְיָן דְּבָרֶיהָ לֹא פּוֹרֶשֶֹת.
הִיא הַיְחִידָה שֶבָּזָה לַחֶרְפָּה.
בּוֹנָה חַיִּים וְעוֹלָמוֹת הוֹרֶסֶת.
(1955)
*
הָיִיתִי
וְהִנְנִי
וְאִם אוֹסִיף לִהְיוֹת -
אֶהְיֶה אֲשֶר הָיִיתִי
וְהִנְנִי.
לַאֲלֶכְּסַנְדְרָה זְהֻבַּת הָעַיִן *
הַקְּטַנִּים אוֹהֲבִים אַגָּדוֹת
הַגְּדוֹלִים פּוֹחֲדִים לִשְכֹּחַ
זֶה סִימָן שֶהַרְבֵּה נְשָמוֹת עֲקוּדוֹת
תְּלוּיוֹת בְּחַסְדֵי אַגָּדוֹת
כִּי עֶצֶב בָּהֶן וְגַם כֹּחַ
אָסוּר לִפְגֹּעַ בָּאַגָּדָה -
נְקֻדָה
* נכדתו של המשורר, אלכסנדרה אייזנשרייבר. (סוף שנות השלושים - 1967)
*
"שָמַיִם, בַּקְּשוּ רַחֲמִים עָלַי!..."
מֵאֵיזֶה בַּקְבּוּק זֶה בָּא לִי?...
כֵּן,
מֵעֹמֶק שָכוּחַ דּוֹמְעִים אֵלַי
פִּצְעֵי תְּפִלָּתוֹ שֶל בְּיַאלִיק.
"אִם יֵש בָּכֶם אֵל..." אֵלוֹ הַמְּחֻרְבָּן
עָרַק מִלִהְיוֹת שוֹמֵעַ...
הוּא כָּאן, לְזִכְרָם שֶל נוֹפְלִים עַל חַרְבָּם,תּירוֹש עִם זוֹנָה גּוֹמֵעַ...
מַהֵר, הַדּוּכְנַאי, לִמְזֹג חַת-וּתְרֵי
מֵיֵּין הַשְּחִיטָה - עַל קוֹנְטוֹ! -
לְמַר אֱלֹהִים, הַפּוֹרֵם כַּפְתּוֹרֵי
מִכְנָס מִתְלַהֵב מֵ"חוֹנְטָה"(*)
בַּדְיָן בֶּן-צְפַרְדֵּעַ הָעַרְס הַשְּמֵימִי!...
וּפֶתַע בּוֹהֵק אַבְרָמִיקוֹ:
"מֶה בַּאלִיק, אֵיךְ בַּאלִיק, עַל אֵיזֶה-מִין-מִי
תִּשְפֹּךְ גַּסּוּיִים, אָמִיגוֹ?!
אֵין כֶּלֶב, אֵין אֵל - רַק אֲנִי וְאַתָּה.
זוֹכֵר אֵיךְ מִבַּיְתָה בָּאתָ?...
מִלֶּיךָ, לִכְּסַנְדֶּר, בָּרְחוּ מִדַּעְתָּן -
תִּקַּח אוֹתָן טְרֶמְפּ הַבַּיְתָה!"
הַיָּי"ש בְּדָמִי יוֹצֵא מִכֵּלָיו.
קִצִּי בַּמְּאוּרָה נֻבָּא לִי...
"שָמַיִם, בַּקְּשוּ רַחֲמִים עָלָיו"
לוֹחֵש וּמְחַבְּקֵנִי בְּיַאלִיק...
* שירו של פן מתכתב עם שירו של ח.נ ביאליק "על השחיטה"
אַתְּ וַאֲנִי
לָךְ שֵיש צַוָּאר לָבָן,
וְלִי סַכִּין מֵעֶשֶת,
זָמִיר וּמֶשִי - לָךְ, בָּתֵּי-מַרְזֵחַ - לִי.
וְאִם בְּיוֹם אָרוּר
תִּפְּלִי אֵלַי נִכְבֶּשֶת -
זַעֲקָתֵךְ תִּטְבַּע בְּשַאֲגַת קוֹלִי.
כִּי אֵיךְ אֹהַב - דְּעִי:
כְּמוֹ פַּנְתֵּר דּוֹרֵס אֶת
קָרְבַּן תַּאֲוָתוֹ בִּשְצֹף קִצְפּוֹ מִפִּיו -
מִמַחְבּוֹאֵי דָּמִי אֶקְפֹּץ, חַיָּה פּוֹרֶצֶת,
וּבֵין מַלְתְּעוֹתַי תִּדְעַךְ נִשְמַת טַרְפִּי.
לֹא אַכִּירֵךְ, אִשָּה,
כִּי בָּךְ אֹהַב אַחֶרֶת -
אֶת זוֹ, שֶבְּקִרְבֵּךְ גָּוְעָה וְלֹא רָאִית.
הַיּוֹם לֹא אַתְּ -
צִלֵּךְ רוֹדֵף אַחְרַי, הַפֶּרֶא,
לָשִֹים כַּבְלֵי-תַּרְבּוּת עַל אַהֲבָה פְּרָאִית.
הִנֵּה, הִנֵּה תִּרְצִי
וּתְהַסְּסִי מִדַּעַת
מָה עַז יוֹתֵר - דָּמִי, אוֹ דַּם נְעִים-זְמִירֵךְ...
בְּכָל צִבְעֵי-קַשְתֵּךְ
אֶל חֵץ אוֹנִי נוֹטָה אַתְּ -
בִּכְדִי! -
לֹא אֶלָּכֵד, רַק פַּחַד אַסְמִירֵךְ!
דִּמַּמְתִּי אֶת אַפֵּךְ? -
סִלְחִינִי, הַמְּחֻשְקֶשֶת,
אֲנִי וְאַתְּ - זָרִים, הַרְפִּינִי בִּשְבִילִי.
לָךְ שֵיש צַוָּאר לָבָן,
וְלִי סַכִּין מֵעֶשֶת,
זָמִיר וּמֶשִי - לָךְ, בָּתֵּי-מַרְזֵחַ - לִי.
(1930)
וִדּוּי
מְעִילִי הַפָּשוּט וּפָנָס עַל הַגֶּשֶר,
לֵיל הַסְּתָו וּשְֹפָתַי הַלַּחוֹת מִנִּי גֶשֶם -
כָּךְ רָאִיתָ אוֹתִי רִאשוֹנָה, הֲתִּזְכֹּר?
וְהָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְתַּיִם וּשְתַּיִם,
כִּי אֶהְיֶה בִּשְבִילְךָ כְּמוֹ לֶחֶם וָמַיִם
וּכְאֶל לֶחֶם וָמַיִם אֵלַי תַּחֲזֹר.
בְּעָנְיֵנוּ הַמַּר, בַּעֲבֹר אוֹתְךָ זַעַם,
גַּם לַמָּוֶת אַתָּה קִלַּלְתָּנִי לֹא פַּעַם,
וּכְתֵפַי הַקָּרוֹת רָעֲדוּ מִשִֹּמְחָה;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְתַּיִם וּשְתַּיִם
שֶיּוֹבִילוּ אוֹתְךָ בִּגְלָלִי בִּנְחֻשְתַּיִם
וְגַם אָז לְבָבִי לֹא יָסוּר מֵעִמְּךָ.
כִּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל זְכֹר אֵיךְ נִפְגַּשְנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת;
אִם יִהְיֶה זֶה שֵנִית - אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָה אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִּמְלָה הַפְּשוּטָה מִשְּמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵנִית אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
וְקִנֵּאתִי לְךָ וּבַחֹשֶךְ אָרַבְתִּי
וְשָֹנֵאתִי לְךָ וְעַד דֶּמַע אָהַבְתִּי
וּבֵיתֵנוּ שָמֵם מִחִיּוּךְ וּמִצְּחוֹק.
וּבְשוּבְךָ אֶל הַבַּיִת, מָרוּד כְּמוֹ כֶּלֶב,
עֶלְבּוֹנוֹת שֶל זָרִים בִּי נָקַמְתָּ פִּי אֶלֶף
וָאֵדַע כִּי חָשַבְתָּ עָלַי מֵרָחוֹק.
וּבַלַּיְלָה הַהוּא, עֵת הִטַּחְתָּ בַּדֶּלֶת
וְהָלַכְתָּ לָעַד וַאֲנִי נוֹשֵֹאת יֶלֶד,
רַק חָשַךְ אוֹר עֵינַי אַךְ לִבִּי לֹא נִשְׁבַּר;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְתַּיִם
שֶתָּשוּב עוֹד אֵלַי וְתִפֹּל עַל בִּרְכַּיִם
וַאֲנִי בְּפָנֶיךָ אַבִּיט וְאֹמַר:
כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל טוֹב שֶנִּפְגַּשְנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת;
אִם יִהְיֶה זֶה שֵנִית - אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִֹּמְלָה הַפְּשוּטָה מִשְֹּמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵנִית - אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
הֵן יָדַעְתִּי שֶאֵין לִי אוֹהֵב מִלְּבַדֶּךָ
וְיָדַעְתִּי: הַמָּוֶת יָבוֹא מִיָּדֶיךָ
וַאֲנִי מְחַכָּה וּמְצַפָּה לְזִיווֹ;
הוּא יָבוֹא פִּתְאוֹמִי כְּגַרְזֶן עַל עֵץ יַעַר,
אוֹ יִקְרַב לְאִטּוֹ, בְּעִנּוּי וּבְצַעַר,
אֲבָל לֹא מִידֵי זָר - מִיָּדֶיךָ יָבוֹא.
וְגַם אָז לְבֵיתְךָ, בְּלֵיל שְכוֹל וְלֵיל עֹנִי,
בַּחֲלוֹם עוֹד אָשוּבָה, כְּסִילָה שֶכָּמוֹנִי,
וְאֹמַר: הִנֵּה בָּאתִי מִנְּדוֹד בִּשְבִילַי;
כִּי הָיָה לִי בָּרוּר כְּמוֹ שְׁתַּיִם וּשְתַּיִם
שֶאָבוֹא לְבֵיתְךָ בְּעָצְמֶךָ עֵינַיִם
עַד אֲשֶר יִשָֹּאוּךָ בַּדֶּרֶךְ אֵלַי.
כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת,
אֲבָל עֵד לִי הָאֵל הַחוֹרֵץ גּוֹרָלוֹת:
אִם יִהְיֶה זֶה שֵנִית - אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
רַק אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲנִיָּה וְסוֹרֶרֶת,
בְּאוֹתוֹ מְעִילוֹן עִם אוֹתוֹ צִיץ הַוֶּרֶד,
בְּאוֹתָהּ הַשִֹּמְלָה הַפְּשוּטָה מִשְֹּמָלוֹת.
אִם יִהְיֶה זֶה שֵנִית - אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת,
יִהְיֶה כָּךְ, כָּךְ יִהְיֶה אוֹת בְּאוֹת.
(1941)
בַּמְּאוּרָה (*)
אֲנִי שִכַּרְתִּי
אֶת כָּל הָאוּלָם
הַזֶּה
אֲנִי שִקַּרְתִּי
לְכָל הָעוֹלָם -
הַשָּמֵן וְהָרָזֶה
אֲנִי הֵרַקְתִּי
אֶת כָּל הַיְּקָבִים פִּי-שֶבַע
אֲנִי נֶהֱרַגְתִּי
אֶל זֹאת שֶאֵינָּה יוֹשֶבֶת
אִתִּי
בִּגְאוֹת עָלַי חֶטְאִי
אֲנִי סוֹלֵחַלְזֶה שֶעֲדַיִן לֹא בָּא -
הַמֵּת הַצּוֹלֵעַ
עַל קַבֵּי הָעוֹלָם הַבָּא
כִּי אֶלֶף כְּבָר מַתִּי
וְאֶלֶף עוֹדֶנִּי חַי
וְאֶלֶף שָמַעְתִּי
עַל תַּעֲתוּעֵי דְּרָכַי
מוּלִי הַמַּרְאָה בְּפַחַד
אוֹגֶרֶת פְּנֵי גֹּלֶם רַע
לוּ שַק לִי בַּ...
כְּפִילִי הַשָּתוּי בַּמַּרְאָה
שְעַת אַחַר-חֲצוֹת הֵטִיחָה
בַּדֶּלֶת חָזָק וְהַרְבֵּה
הִיא הָיְתָה בָּאָה לוּלֵא הִכַּרְתִּיךָ
הַשַּחֲרָן אֲלֶכְּסַנְדֶּר פֶּן
אֵלַי כְּבָר נִבֶּטֶת
אַחֲרִית שְנִיַּת שְעוֹנִי
הוֹ פֶּטְיָה פֶּטְיָה ()
יִמַח זִכְרוֹ שֶל אֲנִי
כָּאֵלֶּה חַיַּי הֵם
בְּעֶצֶם
גְּלוּיֵי פַּרְצוּף מִסְתּוֹרִין -
בִּרְחוֹב הָעֶצֶב
הַחַד-סִטְרִי...
(*) - מתוך המחזור "שירי בּית היין"
() - שמו של בּעל בּית-המרזח.
(1965)
קישור לגיליון המוקדש לאלכסנדר פן