עיין ערך שירה

ירחון מקוון לשירה
מטעם החוג לשוחרי שירה
יוני, 2007

עורכת: שרית שץ
חברי המערכת: דודי בן עמי; עודד פלד

רבים הם האנשים השולחים מיצירותיהם אל מערכת הירחון "עיין ערך שירה". חלקן מתקבלות לפרסום וחלקן מושבות לשולח. קשה היא ההחלטה המוטלת על חברי המערכת אילו שירים לפרסם ובאיזו דרך להשיב לאותם אלה שכתבו את שיריהם בדם לבם, אך מסיבות שונות, אין הם מתאימים לפרסום.

כאשר אני נשאלת מה היא הדרך להתפתח בשירה, אני עונה: קִרְאוּ כמה שיותר שירה. והנה מצאתי רעיון זה אצל המשורר והמבקר האמריקאי ארצ'יבלד מקליש (1892-1982) שאמר בדרכו המקורית והישירה: "משורר אמיתי לומד מקודמיו, כשם שהנער לומד ממטע התפוחים. הוא גונב את הפרי הטעים ביותר, אוכל, ואת היתר שומר למועד מאוחר יותר".
כדי לכתוב שירה טובה, נדרשים כישרון והשראה. השראה פנימית והשראה חיצונית. "הקודמים" עשויים להוות פעמים רבות השראה חיצונית.

ומה בגיליון זה?
ראשית, אני מברכת מקרב לב שני חברי מערכת חדשים שהצטרפו מתוך רצון טוב וכוונה לתרום להתפתחות הירחון, כל אחד בתחומו. מאיר צמח המעמיד לרשות הירחון את כישוריו בתחום הגהת הניקוד ואילנה גרף שהתנדבה לתרום מכישוריה האמנותיים באיור. תודה לשניהם.
כמו כן אני מברכת שני כותבים קבועים בירחון לרגל צאת ספרי שיריהם – אמיר אור ויעל גלוברמן. אני מאחלת לשניהם בהצלחה.
ובאשר לתכני הגיליון.
מפורסמים בו שירים של כותבים ותיקים וכותבים חדשים שזה עתה הצטרפו.
מובא חלקו השני של המאמר "וירטואוזיות לשונית בשירתו של רבי יהודה הלוי".
במדור "עיין ערך תרגום" מפגש מעניין עם המשורר היווני דמטריוס קאפטאנאקיס ושירתו.
את סדרת המאמרים נועל מאמר המתבונן בפואמה של יהודה עמיחי על ירושלים.

נשמח מאוד להמשיך לקבל תגובות קוראים למדורים השונים וגם לגופן של יצירות. את תגובות הקוראים נפרסם במדור "קוראים כותבים".

מאחלת לכם קריאה מהנה.
שרית

 

 

 

אנדד אלדן
נִיר לֹא יִשָּא עוֹד
     לנשמת בּן אחותי

נִיר לֹא יִשָׂא עוֹד תְּכֵלֶת בְּעֵינָיו
שְתִיקָה סְבִיבוֹ.
לֹא יִגְדַּל.
יֶלֶד עוֹלָמִים בַּשָֹּדֶה הָאָבֵל
בִּידֵי אִמּוֹ הַקְּרוּעָה
וּלְחוּצַת צְעָקָה מִבִּפְנִים.

יֶלֶד קְפִיץ שֶל צְחוֹק
חֲלוֹם קָמֵל
בִּרְזוֹן פְּנֵי אָבִיו
וְעוֹפֶרֶת צְעָדָיו.

עַכְשָיו אַחֶרֶת יִתְהַלְּכוּ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה;
בְּרִחוּף יַעַבְרוּהָ
לֹא לְהַכְבִּיד עַל גּוּפוֹ.

 

פַּעַם שַרְנוּ
כָּמוֹךָ שַׁרְנו-
יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ -
לִי נִדְמֶה הַיּוֹם,
כָּל גִבְעוֹל כּוֹפֵף רֹאשוֹ אַחֶרֶת,
נִדְמֶה, כָּל גִּבְעוֹל בְּעִתּוֹ,
וְלוּ מְאֹד סְמוּכִים
כְּדָם אֶל דָּם. כְּמוֹ הַחֲבוּקִים -
כָּל אֶחָד זוֹרֵם לִפֹּל אַחֶרֶת
בִּזְרוֹעוֹת הָרוּחַ,
הַהוֹלֶכֶת מִיּוֹם אֶחָד
אֶל יוֹם אַחֵר
לְנַסּוֹת אֶת הַכֹּחַ בְּעוֹרְקֵי גְּדִילָתָם.
סְמוּכִים מְאֹד כְּדָם אֶל דָּם
אַחַר סְגוּרִים לְבַדָּם.
בִּזְרֹם אָדָם נִסְחָף
בְּקוֹל הָמוֹן.
פַּעַם שַׁרְנוּ - יַם הַדָּגָן -
לִי נִדְמֶה,
הַיּוֹם כָּל גִּבְעוֹל כּוֹפֵף רֹאשוֹ אַחֶרֶת.

 

אנדד אלדן, אחד המשוררים המקוריים ביותר בשירה הישראלית, נולד בפולין ב-1924. מבניה הראשונים של קבוצת חפציבה שבעמק יזרעאל. מזה שנים רבות חבר קיבוץ בארי שבנגב. נציג טיפוסי של זרם השירה ה"ילידית" בספרותנו. מספריו: "חושך זורם ופרי", "לא בשמחות קלות", "לא על האבן לבדה", "לבדו בזרם הכבד", "אור הַפְּנִים", "כּצלול קולות חלוּקים", "קולה מלא הסתכלות", "עתה אִתּוֹ", "זורם זהיר כזר", "דממה דקה ודוקרת", "לוחשת חולשתה", "סתיו מהסס סודי", "הִבְהֵב וּבא אביו".

 

 

 

 

יוסף עוזר
אומרים שכדור הארץ
אוֹמְרִים שֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ מִתְחַמֵּם,
הָאַטְמוֹסְפֶרָה כּוֹעֶסֶת.
אַחַת הַסִּבּוֹת, לֹא הַיְּחִידָה,
כִּמְעַט הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית,
סִבָּה שֶׁנִּרְאֵית לַחֲלוּטִין מֻפְרֶכֶת,
הַתְּרוּמָה שֶׁלָּנוּ לְזֶה -
הַחִכּוּךְ הַגּוֹרָלִי הַהוּא
זֶה הַנּוֹצָר בֵּין כַּרְטִיס הָאַשְׁרַאי שֶׁלָּנוּ
לַחֲרִיץ הַכַּסְפּוֹמָט
לֹא מְאִיצֵי הַחֶלְקִיקִים הַגְּדוֹלִים בִּשְׁוֵיְץ
לֹא נְבִירָתָם שֶׁל מִילְיוֹנֵי טִילֵי הַמֵּימָן
לֹא מִילְיוֹנֵי הָעֲצָמוֹת שֶׁדִּשְּׁנוּ אֶת הָאֲדָמָה בְּמִלְחֲמוֹת עוֹלָם,
[מִי חָקַר אֵיזֶה אִינְטֶרְאַקְצְיָה מְחוֹלֵל
בְּכִי שֶׁל מִילְיוֹנִים עִם סַעֲרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ?]
לֹא הָעוֹלָם הַזּוֹלֵל נֵפְט מוּל הָעוֹלָם הַטּוֹעֵם מִקְּדֵרוֹת עֲמוּסוֹת עֹנִי
מְיֻסְּרֵי מַצְפּוּן יַעֲשׂוּ רֶבוֹלוּצְיוֹת:
צְרִיכִים לְהַפְסִיק לְעַשֵּׁן וְלֶאֱכֹל מַה שֶׁגָּדֵל בַּגִּינָה!
הֵם יַאַגְרוּ אֶת אֶנֶרְגִּיַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּתָאִים פוֹטוֹאֶלֶקְטְרִיִּים
וִיגַדְּלוּ מְלָפְפוֹנִים וּפֶּטְרוֹזִילְיָה יְרֻקִּים:
צָרִיךְ לָשׁוּב לָשִׁיר מוּל הַיָּרֵחַ,
הַיָּרֵחַ לֹא אָהַב אֶת הַצַּעַד הַגַּס שֶׁלָּנוּ
וְהִשְׁאִיר אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ
גַּלְעֵד-מְאֻבָּן בִּלְתִּי יָדוּעַ
מִי הָיָה שָׁם?
מֵאַיִן בָּא וּלְאָן נֶעֱלָם?

 

 

 

 

עדינה בן-חנן
שיעור מוסיקה
לְפָרֵק נֵבֶל
לְמֵיתָרִים וּלְפַס הָעֵץ הַמְּהֻקְצָע הַמֵּכִיל אוֹתָם,
לְהַחְזִיר אֶת הַמֵּיתָרִים אֶל עַפְרוֹת מַתֶּכֶת
אֶת הָעֵץ הַמְּהֻקְצָע לַחֻרְשָׁה
אֶת הַמַּנְגִּינָה לַשֶּׁקֶט.

לְהַחְזִיר אֶת פִּסְלֵי הַשַּׁיִשׁ הַמְּלֻטָּשִׁים
אֶל מַכְתְּשֵׁי מַחְצָבוֹת בְּמִדְרוֹנוֹת הָרִים,
אֶת הַדְּיוֹ וּגְרָפִיט הָעִפָּרוֹן,
אֶת דַּפֵּי הַנְּיָר הַחֲלָקִים

אֶל גִּזְעֵי עֵץ מְפֻתָּלִים בִּסְבַךְ יַעֲרוֹת גֶּשֶׁם.
לְהָשִׁיב לָהֶם רַחַשׁ טִפּוֹת, מַשַּׁב רוּחַ,
רִצּוּד קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בֵּין עָלִים מִתְנוֹעֲעִים.

לָשׁוּב לָשִׁיר בְּמֵיתָר יָחִיד
שֶׁל הַקּוֹל.

 

עדינה בן חנן – ילידת 1955. תושבת כרמיאל. סיימה תואר שני בחוג לספרות במסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה.
פרסמה שירים בכתבי העת "עיתון 77", "מאזנים" ו"שבו". הוציאה לאור שני ספרי שירה: "שירים קרובים" שזכה בפרס ע"ש טשרניחובסקי מטעם אגודת הסופרים ב- 1992, ויצא לאור בשנה זו בהוצאת "תמוז". "בשפה שאיננה שפת אימי" יצא לאור ב- 1999 בהוצאת "ספרי עיתון 77".

 

 

 

 

 

פנינה פרנקל
בין סתיו לאביב
הַסְּתָיו הַזֶּה
מִתְיַשֵּׁב בְּתוֹכָהּ
ומְמַלֵּא אֶת אֲבָרֶיהָ הַכְּבֵדִים
כְּמוֹ פִּסְלָה שֶׁל דֶּמֶטֶר הַסְּטוֹאִית.

בְּכָל שָׁנָה, כְּשֶׁשָּׁב הַזְּמַן מֵהַמַּסָּע
מִתְרוֹצְצִים אֶצְלָהּ הָאִישׁוֹנִים
בִּתְנוּעוֹת חַדּוֹת
שֶׁל עוֹף
זָהִיר.

וְהִיא יוֹדַעַת: פַּחַד הַגְּבָהִים
לֹא בָּא מֵחֶרְדַת הַנְּפִילָה
אֶלָּא, מֵהֶחָלָל הַרֵיק וְהַצָּלוּל
הַמִּתְגַּלֶּה שָׁם לְמַעְלָה.

מַקִּיפָה עַצְמָהּ בִּזְרָדִים
מְרַפֶּדֶת בְּלִי הֶפְסֵק
אֶת הַקֵּן שֶׁהָיָה -

שֶיִּתֵּן לָהּ מַחְסֶה בָּאָבִיב.

 

 

 

 

 

קוראים כותבים

שרית יקרה
אני מבקשת להעביר את מכתבי למדור קוראים כותבים. הירחון, מעשה ידיך להתפאר הוא מלאכת מחשבת.
אני יושבת בגולה ומחכה בקוצר-רוח לירחון מידי חודש-ניחוחות הטוב והיפה שבנו, בארץ הטובה והיפה שלנו, משיבים את רוחי, אני מתפללת תפילה חרישית, שמנהיגינו, ימצאו זמן לקרוא בו ולהיזכר.... אני מאמינה ששרת החינוך, וועדת החינוך ימצאו בו חפץ, אם יישלח להם
ואנא המשיכי במלאכת הקודש שלך, שנים רבות ומספקות ויישר-כוחך!
אורה ילין

 

שרית שלום
שמי מרטה ולפני כמה דקות נפגשתי עם האתר היפה שלך דרך מצגת נחמדה מאוד שקבלתי.
אנחנו שתי מורות בחינוך מיוחד שבונות יחידות לימוד -בתוך אתר- לילדי גן ובית ספר בחינוך המיוחד. הנושא שלנו הוא: "עונות השנה".
אנו מתייחסים לסיפורי ילדים ויצירות מוסיקליות. השאלה היא האם קיימות מצגות של סיפורי ילדים כמו "המטריה הגדולה של אבא" ששייך לחורף ו"תירס חם" לקיץ ו/או סיפורי ילדים אחרים?
והשאלה הבאה, באם קיימות אותן מצגות, האם אפשר להשתמש בהן כקישור ליחידות שאנו בונות בתוך האתר.
מצפה לתשובתך
תודה והמשך יום טוב
מרטה

תגובתי למרטה:
תודה מקרב לב על פנייתך. התשובה היא כמובן חיובית. "החוג לשוחרי שירה" מעודד שימוש בחומרים השונים (ירחון ו/או מצגות) במסגרת מערכת החינוך ומברך על כך.
תבואו על הברכה, שרית שץ

 

 

להמשך קריאת "עיין ערך שירה", גיליון 7, לחצו כאן