המאמינים
פרק 1
שורשי ההכחשה
"אין דבר קל יותר מאשר הונאה עצמית.
כל מה שהוא בגדר משאלות לבו של אדם, הופך עבורו להיות לאמת צרופה"
דמוסטנס
סיפור האהבה של השמאל עם העריצות, מתחיל עם בדיקת ערכי הליבה והמאפיינים של החברים במערכת זו של אמונות. אנחנו נכנה את מושאה של החקירה כ"מאמין", ואת המרכיבים הפסיכולוגיים היוצרים את מבנה האישיות של ה"מאמין" נכנה "האבחנה – דיאגנוזה של המאמין". בכך שמחקר זה יגדיר את המאמין ויחשוף את סדר היום האמיתי שלו, הוא יגע בעצביו החשופים. השמאל נוהג באופן חוזר ונשנה להרחיק את עצמו מן ההיסטוריה שלנו כדי לטשטש כל ניתוח ישיר של מניעיו הפוליטיים, של מטרותיו ושל בריתותיו. בעשותו כך, מטשטש השמאל באופן מכוון כל שיתוף פעולה שלו עם הפשעים הגדולים ביותר של המאה ה-20. זעמו של השמאל על מסד הנתונים הנרחב ביותר על השמאל המהווה מדריך מקיף על השמאל הפוליטי, שנוסד על ידי דוד הורוביץ (מי שהשתייך לשמאל הרדיקלי בעצמו עד סוף שנות ה-80), הנו תגובה טיפוסית לתופעה זו.
"לחשוף את הרשתות" הנו אתר שעלה לאוויר בפברואר, 2005. אתר זה הנו הראשון מסוגו המגדיר את השמאל באופן כוללני ונרחב וממפה רשתות של אנשים פרטיים, ארגונים ומערכות של תמיכה כספית (מקורות בספר). תוך שעות ספורות בלבד מאז הושק האתר לראשונה באינטרנט, עוד לפני שעלה בידם לקרוא חלק קטן בלבד מתכניו של האתר הכולל אלפי קבצים, השתלחו בו השמאלנים בזעם.
תקיפה טיפוסית מעין זו הגיעה מקורט נימו (Kurt Nimmo) אשר כינה את מסד הנתונים הנרחב כ"אתר מריחה" וטען שהוא מאחד בתוכו שלא בצדק, יותר מידי אנשים, ארגונים וכוחות שונים ונבדלים זה מזה, במיוחד עם שמאלנים התומכים בטרוריסטים האיסלמיסטים (מקורות בספר). נימו טוען טענה זאת, למרות שהאתר "לחשוף את הרשתות" איננו מצביע על שום קשר הקיים בין ארגונים שונים של השמאל לבין טרוריסטים איסלמיסטים, אלא פשוט מקטלג את התמיכה (הגלויה) אותה העניקו אנשי שמאל לטרוריסטים איסלמיסטים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדברי השבח של מייקל מור כלפי המורדים בפלוג'ה וקידום ניצחונם כניצחון על האימפריאליזם של ארצות הברית (מקורות בספר).
האתר "לחשוף את הרשתות" מצהיר באופן מפורש שאין הוא טוען ל"ברית" פורמלית כלשהיא בין האיסלם הרדיקלי לבין השמאל, אלא פשוט מדגים, באמצעות הפרופילים של האנשים השונים, (כמו מור, פרופסור נועם חומסקי, נורמן פינקלשטיין, וורד צ'רצ'יל וכו') והארגונים שונים (כמו הגילדה הארצית של עורכי הדין, International ANSWER, Code Pink, וכדומה) שהשמאל הרדיקלי באופן עקבי נוקט צד לטובתם של האיסלמיסטים הרדיקלים בג'יהאד שלהם כנגד ארצות הברית. האירוניה האבסורדית העולה מהגינוי של נימו המגנה את הרמיזות כאילו ישנה ברית בין השמאל לאיסלם הרדיקלי, היא שהוא עצמו הנו שמאלן התומך וקושר את עצמו לטרוריסטים איסלמיסטים (במיוחד בטרוריסטים הפועלים במשולש העירקי סוני) (מקורות בספר). ברור לכל שהדרך בה פועל ההיגיון של נימו, מדגימה את הביטול המסורתי והשגור של השמאל כלפי כל ביקורת המכוונת כלפיו.
כשהם מקדישים את חייהם למחיקת האינדיבידואליות – כולל זאת שלהם – והופכים להיות לחלק מקבוצה כשהם אינם מסוגלים לחרוג משורותיה ולהטיל ספק בקווי אמונותיה, למרות זאת מגיבים אנשים אלה בזעם צדקני ומוסרני כאשר מגדירים אותם כחברים באותה קבוצה. טקטיקה זו הנה חלק מניסיונם הנואש של אנשי השמאל להימנע מדיאלוג כן ואמיתי לגבי העבר ההיסטורי שלהם. במקום להתעמת עם שפיכות הדמים אותה הולידה מערכת האמונות שלו, השמאל מרגיש שהרבה יותר בטוח ללקות באובדן זיכרון היסטורי ולהכחיש על הסף את הגולאגים.
לאור הנאמר לעיל, במובן מסוים עלינו אכן להישמר שלא לצבוע את הדברים במברשת רחבה מידי. זהו השמאל הנוקשה והרדיקלי – השמאל אשר הושיט את ידו כלפי עריצות וכעת הוא מושיט את ידו כלפי הטרור, כאשר הוא מונע על ידי החלום המרקסיסטי להרוס את העולם כפי שהוא כיום ולבנות אוטופיה על חורבותיו – שמאל זה הוא אשר מעצב ומייצג את התנועה הפרוגרסיבית המודרנית. אך לשמאל הזה אין דבר וחצי דבר עם ליבראליים אמיתיים. במהלך המלחמה הקרה, אנשים כמו הארי טרומן וולטר ראוטר היו אנשים בולטים במפלגה הליבראלית, והם היו ליבראליים אמיתיים אשר באמת ובתמים פעלו כנגד הרודנים הנוראיים. אך כיום, ליבראליים מהסוג הזה מהווים קבוצה קטנה מאוד של אנשים שאין להם כל השפעה בשורות השמאל.
לכן, הרחבת גבולות ה"שמאל" ומה שמכונה "שמאל", גוזלת מן המונח את משמעותו האמיתית או משמעות כלשהיא. גרוע מכך, היא מוחקת את זיכרונם של מיליוני בני אדם אשר נפלו קורבן לאידיאלים של השמאל (מקורות בספר).
בבואנו לנתח את הפתולוגיה של השמאל, משימתנו מתחילה עם משימת הארתם של המרכיבים המרכזיים בהשקפתו הפוליטית של המאמין. אנחנו מתייחסים כנתון לכך שלא כל המאמינים זהים בהשקפותיהם ושלא כל מאמין יחלוק עם האחרים את כל המאפיינים הנמצאים ברשימה. אחרי הכל, לא כל אדם הלוקה בנפשו חולק עם האחרים הלוקים בנפשם את אותם המאפיינים ואותה הדינמיקה. אך אין כל ספק שישנן בעיות נפשיות משותפות הנובעות מאותו מקור וחושפות את הלוקים בהן לאותן נטיות והתנהגויות.
השורה התחתונה היא: בעוד שהדינמיקה וחומרתה שונות מאדם לאדם, עדיין כל מאמין יתאים במידה זו או אחרת ל"אבחנה של המאמין". דבר זה נכון במיוחד עבור אותן קבוצות של מאמינים השואפות כיום לניצחונו של הטרור האיסלמי על ארצות הברית.
