מאוריס אוגדן
התליין
תרגום מאנגלית: שרית שץ
אֶל עִירֵנוּ צָעַד הַתַּלְיָן קְדוּר-פָּנִים,
וּבְגָדָיו מִזָּהָב, דָּם וָאֵשׁ מַצְחִינִים.
עַל מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב הִתְהַלֵּךְ בִּדְמָמָה,
וּבְכִכָּר בֵּית-הַצֶּדֶק הִצִּיב לוֹ בָּמָה.
לְצַד בֵּית-הַדִּין עֵץ הוּרַם, עֵץ קָלוֹן,
כְּדֶלֶת רָחְבּוֹ מִכַּרְכֹּב עַד חַלּוֹן,
תַּבְנִית לוֹ צְנוּעָה, ועוֹלָה אַךְ בִּמְעַט
עַל מִסְגֶּרֶת הַפֶּתַח שֶׁל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט.
וְאָנוּ תָּהִינוּ בְּכָל עֵת פְּנוּיָה
מַהוּ הַחֵטְא? מִי יִדּוֹן לִתְלִיָּה?
שָׁפַט הַתַּלְיָן, אֶגְרוֹפוֹ מְקַפֵּל
פְּתִיל מֻזְהַב-קִשּׁוּרִים בְּיָדָיו מְפַתֵּל.
לַמְרוֹת חַפּוּתֵנוּ הַפַּחַד לָפַת,
בְּעֵינֵי הָעוֹפֶרֶת הֵעַפְנוּ מַבָּט.
אֶחָד אָז זָעַק: "הֵי, תַּלְיָן, אַל תִּדֹּם!
לְמִי זֶה תָּכִין אֶת בָּמַת הַגַּרְדּוֹם? "
בְּעֵין הָעוֹפֶרֶת נִצַּת אָז זִיק חַד
וּבִמְקוֹם מַעֲנֶה, כְּמוֹ חִידָה לָנוּ חָד:
"זֶה שֶׁיֵּיטִיב לְשָׁרְתֵנִי עַד תֹּם,
הוּא בַּחֶבֶל יִזְכֶּה - כְּמַתְּנַת הַגַּרְדּוֹם."
לְמַטָּה יָרַד וְיָדוֹ הוּא שָׁלַח
אֶל נָכְרִי שֶׁהִגִּיעַ מֵחֶבֶל נִדָּח.
רָוְחָה הַנְּשִׁימָה, כי סִבְלוֹ שֶׁל הַלָּה
מִיָּדוֹ שֶׁל תַּלְיָן - לָנוּ הִיא הֲקָלָה:
מִבְנֵה הַגַּרְדּוֹם בְּרַחְבַת הַשִּׁפּוּט,
עֵת בֹּקֶר יֵעוֹר, יֵעָלֵם לִצְמִיתוּת.
לוֹ דֶּרֶךְ פִּנִּינוּ, שִיחה נֶאֶלְמָה -
מִיִּרְאַת הַתַּלְיָן וְכָבוֹד לַגְּלִימָה.
בְּיוֹם הַמָּחָר, שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר עָלְתָה
עַל גַּגּ וּרְחוֹב, עַל הָעִיר הַשְּׁקֵטָה;
נֻקְשֶׁה וְשָׁחוֹר בַּאֲוִיר צַח שֶׁל יוֹם,
בְּכִכַּר בֵּית-הַצֶּדֶק נִצָּב עֵץ גַּרְדּוֹם.
עָמַד הַתַּלְיָן בְּרַגְלַיִם פְּשׂוּקוֹת
וְיָדָיו בְּחֶבְלוֹ הַמֻּזְהָב עֲסוּקוֹת.
גּוֹן עֵינוֹ כְּעוֹפֶרֶת, לִסְתּוֹ חֹד חֲנִית,
מַרְאִיתוֹ תַּכְלִיתִית, חָזוּתוֹ יַדְעָנִית.
כֻּלָּנוּ זָעַקְנוּ: "תַּלְיָן, הַאֵין דַּי
בַּנָּכְרִי מֵאֶתְמוֹל? הוּא יַסְפִּיק בְּוַדַּאי. "
נִדְהַמְנוּ, לְפֶתַע נָפְלָה דּוּמִיָּה:
"הוֹ, לֹא עֲבוּרוֹ הוּקַם עֵץ הַתְּלִיָּה."
הִבִּיט בַּקָּהָל וּצְחוֹקוֹ נְהָמָה:
"בְּלִבְּכֶם יַעֲלֶה כִּי מַטְרַת הַמְּהוּמָה
הִיא לִתְלוֹת אִישׁ אֶחָד? הֵן בָּזֹאת אֶעֱסֹק:
הַחֶבֶל חָדָשׁ וְאוֹתוֹ יֵשׁ לִבְדֹּק. "
בַּדְּמָמָה - זְעָקָה: "הוֹ, בּוּשָׁה וּכְלִמָּה!"
לְתוֹכֵנוּ צָעַד הַתַּלְיָן - שְׁחוֹר גְּלִימָה;
מוּל הָאִישׁ נֶעֱמַד "הֲתִתְמֹךְ," כָּךְ גָּזַר,
"בַּנִּדּוֹן שֶהָיָה לַגַּרְדּוֹם רַק בָּשָׂר?"
עַל זְרוֹעו שֶׁל הָאִישׁ יָד קָשָׁה נִנְעֲלָה
נִרְתַּעְנוּ אָחוֹר בְּאֵימַת בֶּהָלָה.
וְהַדֶּרֶךְ פֻּנְּתָה, לֹא הִשְׁמַעְנוּ מִלָּה,
מִפְּנֵי הַגְּלִימָה ... אֲחוּזֵי חַלְחָלָה.
השיר התליין נכתב על ידי מאוריס אוגדן (Maurice Ogden) בשנת 1951, לאחר מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים.
הוא פורסם לראשונה בשנת 1954 בירחון האמריקאי המרקסיסטי Masses & Mainstream שיצא לאור בשנים 1948-1963.
כותב השיר פרסם אותו תחת שם העט ג'ק דנויה Jack Denoya. לשיר באנגלית.
השיר מאוד מזכיר ברוחו את שירו של הכומר והתיאולוג הלותרני הגרמני שהתנגד למשטר הנאצי, מרטין נימלר שכתב את השיר "לא השמעתי את קולי".
התליין בנוי מ-30 בתים בעלי 4 שורות כל אחד, ומחורז במשקל אא-בב.
עלילתו עוסקת בתליין המגיע משום מקום לעיר קטנה, מקים ליד בית המשפט העירוני במה גבוהה, עליה עמוד תלייה ובזה אחר זה מוציא להורג את תושביה.
בעוד התליין מוציא להורג באופן שיטתי את תושבי העיר, עומדים הנותרים מן הצד בחיבוק ידיים, שותקים ואינם עושים דבר כדי להציל את שכניהם. לפי השיח המתפתח בשיר, ניכר כי העומדים מן הצד אינם מאמינים שגורלם עלול להיות דומה לזה של שכניהם.
לבסוף לא נותר איש בעיר פרט לתליין והדובר המספר את סיפור המעשה.
אחרית דבר היא שהתליין מוציא להורג ראת האחרון שבתושבי העיר: המספר עצמו. לא נותרה נפש חיה שתצא להגנתו.
למרות אלמוניותו של הכותב, "התליין" התפרסם בעולם כולו, תורגם לשפות רבות והפך לקלסיקה. מילותיו נותרו אקטואליות עד עצם היום הזה. מכיוון שלא מצאתי תרגום בעברית לשיר, הפשלתי שרוולים ויצאתי למסע אישי בעקבות השיר. מלאכת התרגום לא קלה, בשל חריזתו השקולה של השיר ובשל אורכו.
בשנת 1964 הופק בעקבות השיר סרט אנימציה קצר המובא כאן. אורכו 11 דקות והוא זכה במספר פרסים.
בשל אורכו של השיר "התליין", מובא כאן חלקו בלבד.
להמשך קריאת התרגום, לחצו כאן
ריימונד קארבר
אחר הצהרים
כַּאֲשֶׁר הוּא כּוֹתֵב, מִבְּלִי לְהַבִּיט אֶל הַיָּם,
הוּא מַרְגִּישׁ כֵּיצַד קְצֵה עֵטוֹ מַתְחִיל לִרְטֹט.
הַגֵּאוּת חוֹדֶרֶת מִבַּעַד לְחַלּוּקֵי הָאֶבֶן.
אַךְ זֶה לֹא זֶה. לֹא.
זֶה מִכֵּיוָן שֶׁבְּרֶגַע זֶה הִיא מַחְלִיטָה
לְהִכָּנֵס אֶל הַחֶדֶר וְגוּפָהּ עֵירֹם.
יַשְׁנוּנִית, לְרֶגַע אֵינֶנָּה יוֹדַעַת הֵיכָן
הִיא נִמְצֵאת. הִיא מְסִיטָה אֶת שַׂעֲרָה מֵעַל מִצְחָהּ.
מִתְיַשֶּׁבֶת עַל הָאַסְלָה בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,
רֹאשָׁהּ מֻרְכָּן לַמַּטֶּה, רַגְלֶיהָ פְּרוּשׂוֹת לְפָנֶיהָ. הוּא מַבִּיט
בָּהּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הַדֶּלֶת. יִתָּכֵן
שֶׁהִיא נִזְכֶּרֶת בְּמָה שֶׁקָּרָה הַבֹּקֶר. לְאַחַר זְמַן
הִיא פּוֹקַחַת אֶת עֵינֶיהָ וּמַבִּיטָה בּוֹ.
וּמְחַיֶּכֶת בִּמְתִיקוּת.
רוברט פרוסט
אש וכפור
יֵשׁ אוֹמְרִים קֵץ הָעוֹלָם בְּאֵשׁ
יֵשׁ אוֹמְרִים בִּכְפוֹר,
בְּשֶׁל תַּאֲווֹתַי שֶׁטַּעֲמָן עִקֵּשׁ
אֲנִי עִם אֵלֶּה הַהוֹלְכִים בָּאֵשׁ.
אַךְ אִם חֻרְבַּן פַּעֲמַיִם יִשְרוֹר
יָדַעְתִּי דַּי טִיב הַשִּׂנְאָה
כְּדֵי לָדַעַת שֶׁהֶרֶס הַכְּפוֹר
גַּם הוּא עֲצוּם מִדָּה
וּמַעֲמִיק חֲדֹר.
רבינדרנת טאגור
ארצי
מָקוֹם בּוֹ הַנֶּפֶשׁ מְשֻׁחְרֶרֶת מִפַּחַד
וְהָרֹאשׁ גֵּא וְזָקוּף;
מָקוֹם בּוֹ הַיֶּדַע חָפְשִׁי;
מָקוֹם בּוֹ הָעוֹלָם לֹא נֻתַּץ לִרְסִיסִים עַל יְדֵי
קִירוֹת בַּיִת צָרִים;
מָקוֹם בּוֹ הַמִּלִּים נוֹבְעוֹת מִתּוֹךְ עָמְקָהּ שֶׁל הָאֱמֶת;
מָקוֹם בּוֹ הַהַתְמָדָה פּוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹתֶיהָ
לְלֹא לֵאוּת, לְעֵבֶר שְׁלֵמוּת;
מָקוֹם בּוֹ פֶּלֶג הַתְּבוּנָה הַצָּלוּל,
אֵינוֹ תּוֹעֶה בְּחוֹל מִדְבָּר צָחִיחַ שֶׁל שִׁגְרָה מֵתָה;
מָקוֹם בּוֹ הַנֶּפֶשׁ מוּבֶלֶת קָדִימָה בְּהַשְׁרָאַת
חֲזוֹן הַמַּחְשָׁבָה וְהָעֲשִׂיָּה;
אֶל חֹפֶשׁ שְׁמֵימִי זֶה, אָבִי,
לוּ תֵּעוֹר אַרְצִי.
רוּמִי
*
בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, בַּאֲשֶׁר הִנְּכֶם
מְחַפְּשִׂים, סוֹגְדִים, אוֹהֲבֵי-הַחַיִּים,
אֵין זֶה מְשַׁנֶּה.
לֹא לָנוּ לִנְהֹג בִּקְרוֹן הַיֵּאוּשׁ
בּוֹאוּ, גַּם אִם הֵפַרְתֶּם אֶת נִדְרְכֶם
אַלְפֵי פְּעָמִים,
בּוֹאוּ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵּן, בּוֹאוּ.
רוברט היידן
פרדריק דאגלס
לְבַסּוֹף הוּא שֶׁלָּנוּ, הַחֹפֶשׁ הַזֶּה, הַחֵרוּת הַזֹּאת, הַדָּבָר הַמֻּפְלָא
וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, הֶכְרֵחִי לוֹ לָאָדָם כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה,
חִיּוּנִי כַּאֲדָמָה; בְּעֵת שֶׁהוּא שַׁיָּךְ סוֹף סוֹף לַכֹּל,
כְּשֶׁבַּמַּהוּת הוּא דָּחַף מוּלָד, חֹמֶר אָפֹר, הִתְכַּוְּצוּת, הִתְרַחֲבוּת הַלֵּב,
פְּעֻלַּת הֶגֵּב; לְבַסּוֹף זָכִינוּ בּוֹ; הוּא נִשְׂגָּב מִקִּשְׁקוּשׁ צַעֲקָנִי שֶׁל פּוֹלִיטִיקָאִים;
הָאִישׁ הַזֶּה, הדאגלס הַזֶּה, הָעֶבֶד לְשֶׁעָבַר הַזֶּה, הַכּוּשִׁי
שֶׁהֻכָּה עַד נָפַל עַל בִּרְכָּיו, הֻגְלָה, שֶׁחֲזוֹנוֹ עוֹלָם בּוֹ אֵין אָדָם בּוֹדֵד,
אֵין אָדָם נִצּוֹד, אֵין מֻדָּר,
הָאִישׁ הַזֶּה, נִפְלָא בְּאַהֲבָה וּבְהִגָּיוֹן, הָאִישׁ הַזֶּה, יִזָּכֵר
לָעַד, הוֹ, לֹא בִּנְאוּמֵי חֲנִיכַת פְּסָלִים,
לֹא בְּאַגָּדוֹת וּבְשִׁירִים, לֹא בִּקְשִׁירַת זֵרֵי דַּפְנָה, בִּלְבַד,
אֶלָּא מֵהַחַיִּים שֶׁצָּמְחוּ מִתּוֹךְ חַיָּיו, הַחַיִּים שֶׁהֵזִינוּ אֶת חֲלוֹמוֹ
עַל הַדָּבָר הַמֻּפְלָא וְהַהֶכְרֵחִי הַזֶּה.
לאונרד כהן
הרקידיני אל קץ האהבה
הַרְקִידִינִי לְיָפְיֵךְ לִנְגִינַת כִּנּוֹר בּוֹעֵר
הַרְקִידִינִי דֶּרֶךְ הַבַּעַת עַד שֶׁבְּבִטְחָה אֶתְגַּבֵּר
הֲרִימִינִי כְּעָנָף שֶׁל זַיִת, הֲיִי לִי יוֹנַת שִׁיבָה
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הָנִיחִי לִי לְהַבִּיט בְּיָפְיֵךְ עִם הֵעָלְמוּת הָעֵדִים
הָנִיחִי לִי לָחוּשׁ בִּתְנוּעָתֵךְ כְּנוֹהֵג הַבָּבְלִים
הָרְאִי לִי בְּאִטִּיּוּת מָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ רַק מִזְּעֵיר
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הַרְקִידִינִי כָּעֵת אֶל הַחֲתֻנָּה, הַרְקִידִינִי עוֹד וָעוֹד
הַרְקִידִינִי בְּרַכּוּת, הַרְקִידִינִי לְלֹא סוֹף
שְׁנֵינוּ יַחַד מִתַּחַת לָאַהֲבָה, שְׁנֵינוּ יַחַד מֵעָלֶיהָ
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הַרְקִידִינִי אֶל הַיְּלָדִים הַמְּבַקְּשִׁים לְהִוָּלֵד
הַרְקִידִינִי דֶּרֶךְ הַוִּילוֹנוֹת שֶׁמִּנְּשִׁיקוֹת הִתְבַּלּוּ
הָקִימִי אֹהֶל מִקְלָט, חֹרֶף הַחוּטִים הַקְּרוּעִים
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הַרְקִידִינִי לְיָפְיֵךְ לִנְעִימַת כִּנּוֹר בּוֹעֵר
הַרְקִידִינִי דֶּרֶךְ הַבַּעַת עַד אֲשֶׁר בְּבִטְחָה אֶתְגַּבֵּר
גְּעִי בִּי בְּיָדֵךְ הָעֵירֻמָּה, גְּעִי בִּי בַּכְּפָפָה
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
הַרְקִידִינִי אֶל קֵץ הָאַהֲבָה
