העידן בו אנו חיים היום, יזכר בדברי הימים כעידן הנדסת התודעה ופורמצית ההמונים.divider blue

mind controlהנדסת תודעה איננה תופעה חדשה. השלטון הנאצי למשל, הצליח לעלות ולצבור כוח, באמצעות מכונה משומנת היטב ומשוכללת לזמנה.
כמה זו הרחיקה לכת כולנו יודעים. תוצרי הנדסת התודעה, צרובים עמוק עד היום, באתוס היהודי.

למרבה הצער, המערב שב לאותו עידן של פורמצית המונים ושינוע קבוצות גדולות כחומר ביד היוצר. אלא שעם התפתחות הטכנולוגיה, האמצעים שעומדים לרשותה של תעשיית הנדסת התודעה, כמעט בלתי "עבירים" והם פולשים לכל תחום מתחומי חיינו.
עידן זה הוא עידן בו קבוצות כוח או גורמים בעלי עניין, יכולים למכור לנו הכל ולכן גם לנתב ציבורים שלמים להאמין בנרטיב מסוים גם אם הוא מופרך לחלוטין, נשמע לאדם הסביר בלתי הגיוני ולבטח נשמע נרטיב שקרי מתחילתו ועד סופו, שאיננו מתכתב עם העובדות.
כך מוכרים לנו היום מלחמות, מנהיגים - (כולל קשישים שאבדו את תודעתם הצלולה), אידאולוגיה, אופנה, "מדע" ומה לא. You Name It.

פרופסור מתיאס דסמט הבלגי מרצה לפסיכולוגיה חברתית, שהתמחה בפורמצית המונים ואף כתב על כך ספר מחקרי עב כרס בסך של 600(!!) עמודים, אומר בראיון לכתב העת המצוין, אפוק:
"האינדיבידואלים בתוך ההמון מתחילים לחשוב באותו אופן ונוצרת מעין חשיבה קבוצתית. כולם מתחילים להשתמש באותם משפטים וחולקים את אותם רעיונות. אנשים הנשאבים לתהליך מאבדים את יכולתם לחשוב באופן ביקורתי. קשה להם לקחת מרחק של שיקול דעת ממה שההמון מאמין בו. זה קורה בצורה רחבה, כה רחבה עד שנראה שאנשים אינטליגנטים מאוד, הרגילים לחשוב בעצמם, מאבדים את חשיבתם העצמאית. זה קרה בהיסטוריה הרבה לפני שהיו רשתות חברתיות. זה תהליך שתואר על ידי הפסיכולוג והסוציולוג הצרפתי גוסטב לה-בון במאה ה-19, שכתב על הפסיכולוגיה של ההמון".

ניתן להבחין בתוצרי הנדסת התודעה במדינת ישראל למשל בנרטיב "הנאשם". נרטיב זה הוחדר לתודעתו של הציבור לאורך זמן, באמצעים שונים, באופן מערכתי ושיטתי, הן באמצעות התקשורת שלה תפקיד מרכזי בפורמצית ההמונים, הן באמצעות ראיונות "מטעם" עם אישים בעלי השפעה מעצבי תודעה, הן באמצעות מערכת המשפט וכמובן באמצעות סנקציות חברתיות קשות, עד כדי יצירת קשר שתיקה, פחד, עוינות וסלידה.

לא כל תוצרי הנדסת התודעה כה בולטים כמו נרטיב "הנאשם" או "הקיסר מקיסריה".
לקראת הבחירות, תעשיית הנדסת התודעה מנסה למכור לנו את יאיר לפיד, כמנהיג "מאחד" שיביא "רוח חדשה ורעננה" לפוליטיקה הישראלית. הוא "הנבחר".
בין אם אפיונים אלה של "הנבחר המאחד" מתכתבים עם המציאות ובין אם לא, זה כלל לא חשוב. הרי כל אדם עם נוירון אחד פעיל במוחו, מבין היטב שאין כל דבר "מאחד" ולו ברמז ב"כוחות האופל", "מגעילים, חארות" ובשלל פניניו של "המאחד הלאומי".
אך זה הנרטיב שיועד לו. כי י מה שחשוב הוא שאט אט מוטמע הנרטיב האומר שבבחירות הקרובות מתחרים שני מועמדים מרכזיים: "הנאשם סגול השיער המושחת" מול "הגואל המאחד, שונא המתנות ונקי הכפיים".
לתעשיית הנדסת התודעה שיטות רבות לגנוב את דעת ההמון. החל משליטה מוחלטת על המידע והגשת מידע סלקטיבי, ועד שיטות בלתי אתיות ובלתי מוסריות, המאפיינות משטרים טוטליטריים.
אחת השיטות היא העברת מסרים סמויים באמצעות התקשורת למשל.
מסרים אלה מכוונים להשפיע על התפיסה של ההמונים לגבי רעיון או אדם. מסרים מהסוג הזה יעילים ביותר, גם אם הם מבוססים על דיסוננס קוגניטיבי.המסר הסמוי נקלט באופן אוטומטי מבלי שאנו מספיקים לעבד אותו כלל.
אין כמו הצגת הסקרים לגבי כוחן של המפלגות השונות, המוצגים לנו בימים האחרונים בתקשורת, כדי להדגים לנו כיצד פועלת הנדסת התודעה.
אגב, אני מטילה היום ספק בכל! סקר. סקרים היום הם מעצבי דעת קהל ולא משקפי דעת קהל. ומי איננו זוכר את הסקרים ש"ניבאו" להילארי קלינטון ניצחון בטוח ומוחץ! (95%) על דונלד טראמפ (3%)? והשאר היסטוריה.
לכן אני לא! מאמינה ולו לרגע, שלפיד "מתחזק" בסקרים. אין בכך כל היגיון. אבל נעזוב את הסקרים "מעצבי דעת קהל", עוד שיטה של פורמצית ההמונים, כרגע בצד.
בכל מקרה, כלל לא משנה מי "הנבחר" של כל אחד ואחת מאתנו.
השאלה המרכזית היא האם אנחנו עדיין מאמינים בדמוקרטיה ובערכיה, בפתק של הבוחר, והאם אנחנו עדיין מאמינים בעקרונות מוסריים בסיסיים, או שמא "שלילת האחר" אותו הִתְנוּ את הציבור לשנוא ולדחות בשאט נפש, היא חזות הכל.
הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו ותודעתו עדיין שלמה ובעלת שיקול דעת ויכולת לצפייה ביקורתית, איזה מועמד מריצה מטעמה התקשורת המגויסת, לבחירות הקרובות.
גם אם המציאות איננה! משקפת את "הנרטיב" המועדף ואף סותרת אותו, ניתן באמצעות מסרים סמויים חזותיים, גם אם הם מגוחכים עד אבסורד, לשחק להמונים "במוח". כי הכל מתחיל ונגמר בדרך בה אנחנו מעבדים מידע במערכת העצבים המרכזית.
למשל, "טראמפ הוא דיקטטור גזען נאצי האוחז בעליונות הגזע הלבן", בעוד שג'ו ביידן הוא "מנהיג מתון בעל ניסיון רב והוא זה שיציל את אמריקה מפני עליונות הגזע הלבן".
טראמפ "מתייחס בגסות לנשים והוא הומופוב" בעוד שביידן שוחר זכויות אדם ו"בעד הכללה, הגוונה ושיוויון" לנשים, לשחורים, ללהטבי"ם ולשאר קבוצות פוליטיקת הזהויות.
זה היה הנרטיב שהוטמע בתודעת ההמונים בארצות הברית.
העובדה שטראמפ צובר לו עוד ועוד תומכים בקרב כל! קבוצות "המיעוט", איננה חשובה כלל.
לעומת זאת, ענקי הטכנולוגיה צנזרו, כמו אחרונת הדיקטטורות, את כל פשעיו של "הנשיא" הנבחר" באלימות
יוצאת דופן, עד כדי חסימת עיתונים גדולים שהביאו את האמת.
ואילו אצלנו:
סקר שהוצג בערוץ 12, "המריץ" את יאיר לפיד ובמקביל, מנסה לשלול את נתניהו, הוא דוגמה מובהקת להנדסת תודעה סמויה.
המגישה הלבושה בלבן צחור המייצג את "האור השמיימי" עומדת כמובן בעמודתו של "הנבחר" כאומרת "זה המוביל הראוי". היצוג החזותי הזה נקלט מיד! במוחנו.
היא מקריאה את תוצאות הסקר, קרי: נתניהו 34 מנדטים, לפיד 23 מנדטים, גנץ (שנישא נישואי תועלת לגדעון סער) 13 מנדטים.
אך הגרפים מעבירים מסר סמוי הפוך לתוצאות הסקר.
מי שקיבל את מירב המנדטים בפער של 11 מזה הבא אחריו, עמודתו מוקטנת למינימום האפשרי עד כי המספר "34" אפילו איננו נכנס בה. בעוד שעמודתו של יאיר לפיד היא זו השולטת ואף מאפילה על כל האחרים.
לא רק זאת, אפילו המפלגות הקטנות מאפילות בעמודותיהן המצומצמות על הגדולה שבמפלגות באופן משמעותי. זה טירוף בהתגלמותו.
כנ"ל בגרף "העוגה" המציג את "מעשה המרכבה".
65 מנדטים נדחפים לזווית המסך בעוד ש-48 מנדטים מובלטים באופן מנוגד לנתוני האמת.
המסר הבלתי הגיוני המועבר לנו ברמה של 2+2=5, הוא ש-23 הרבה יותר גדול מ-34. או 48 הרבה יותר גדול מ-65.
המוח שלנו קולט מסרים אלה באופן אוטומטי מבלי שנחוש בכך, גם אם הם נוגדים את השכל הישר ואת המתמטיקה הפשוטה ברמה של כיתה ג'.
ומהו המסר המוטמע בתודעה בעל כורחנו?
"לפיד מנצח - נתניהו מפסיד". נקודה.
ממשלה בראשות לפיד היא "ממשלה גדולה וחזקה". נקודה.
העובדה שמדובר ב-48 קטן יותר באופן משמעותי מ-65 כלל איננה רלוונטית.
כך גונבים היום דעת במערב כולו.
כיצד מכרו לעולם את מלחמת רוסיה-אוקראינה, אם לא באותו אופן בדיוק?
הנרטיב הוא חזות הכל. הקשר בין הנרטיב לאמת, לדמוקרטיה, לערכי מוסר בסיסיים, הוא קשר מקרי בהחלט.
במשך 4 חודשים תמימים (כעת ה"נרטיב" הולך ונחלש כי המציאות חזקה יותר מכל) הינדסו את תודעת ההמון על פי רצונם של גורמים שונים אותם לא אפרט כאן.
"פוטין הרוע בהתגלמותו והוא יביא מלחמת עולם אטומית" ואילו זלנסקי הוא "לוחם חירות מהולל, גיבור דל אמצעים שיציל את אוקראינה השואפת לדמוקרטיה - דוד מול גוליית".
נכון, לא נכון. זה כלל איננו חשוב.
הדרך היחידה להילחם בניסיונות "לשחק לנו במוח", כלומר, עבור אלה שמוחם יקר ערך עבורם והם מבקשים את האמת ולא את "הנרטיב" וההטיה המתקפת, היא בראש ובראשונה מודעות מלאה לקיומה ולפעילותה הנמרצת של מכונת פורמצית ההמונים.
שנית, צפייה ביקורתית בתקשורת ובמסרים העוברים ברשתות החברתיות באמצעות גורמים רשמיים כמו סוכנויות ידיעות למיניהן. כלומר, לבדוק, לחקור, ללמוד את האמת ואת המציאות.
משמעות הדבר בין היתר, היא מפגש בראש פתוח(!), עם מקורות מידע שאינם! בהכרח משקפים ומתקפים את הנרטיב בו אנחנו מאמינים או בו אנו אוחזים מבלי להרפות.
כך עשיתי במשך שנים, כשהתחלתי להבין שמי ששולט היום על המידע, יכול לשחק לנו בתודעה, לטובת "הנרטיב" אותו הוא מעוניין לקדם.
כי האמת והעובדות, הן האויב המר של הנרטיב.
אם אינכם מעוניינים להפוך לעדר שנער "קטון" אך בעל כוח כמעט בלתי מוגבל, נוהג בו, זכרו את שתי התמונות הללו.
יותר מכל, זכרו שהדבר הזה עובד. שאלו את סוכנויות המודיעין שמשתמשות בהנדסת תודעה כחלק מהתנהלות מקובלת בחקירות.
השאלה החשובה היא ידה של מי תגבר על מי, חוכמת ההמונים או פורמצית ההמונים?