מאת שרית שץ
פורסם לראשונה בפייסבוק, 9.3.2021
הגדרתה של דמוקרטיה, היא רצון העם. או ליתר דיוק, הכוח מצוי בידי העם לבחור את שליטו. לכן הוא הריבון במדינה המגדירה עצמה ככזאת, בניגוד לריבון יחיד כמו מונרך, דיקטטור או קבוצת אליטה.
לא התקשורת ויקיריה, לא אנשי ציבור וידוענים שחושבים שדעתם בכלל חשובה למישהו פרט לקליקה, לא הכסף והכוח וגם לא השחיתות המוסרית, אלא המון אנונימי חסר פנים המורכב מכהן, וויס, אלטשולר, לוי, דגן ובוזגלו, בהם נזכרים כשזקוקים לפתק שלהם. אז פוצחים מועמדים במחול חיזור סוער, כעגורים על שפת נהר.
העם הוא השליט האמיתי והיחידי!! בדמוקרטיה. השאלה היא: מי באמת אמור לשלוט כאשר המושג "עם" הולך ונעלם במערב? בעידן הגלובלי, העם הפך להיות למילת גנאי כמעט.
אם הוא איננו, מי יהיה הרוב המחליט? מי באמת יהיה הריבון כשמפרקים את החברה למחנות הנאבקים זה בזה בהיעדר מכנה משותף אותו מנפצים? כמו "ציונות" למשל?
גם בישראל פועלים גופים שמטרתם לפרק את המושג היקר לנו ביותר "העם היהודי". לא פרויקט לינקולן או מרכז קנדי הם אלה שאמורים לבחוש ביד גסה במשילות הישראלית ולפגוע בריבונותה. גם לא השקרים, גניבת הדעת, תעשיית התודעה הכוזבת, והמניפולציות, המרחפים באוויר כענני ארבה בשדות חיטה ומכלים בדרכם כל חלקת דמוקרטיה שעוד נותרה לנו לפליטה.
דמוקרטיה איננה שיטת ממשל מושלמת. יש בה הרבה מאוד פרצות הקוראות לגנב. אך מכל שיטות הממשל אותן הגה המין האנושי, זאת האופציה הפחות גרועה מכולן. ומכייוון שהיא יציר כפיו של האדם שאף הוא גדוש פגמים, ולא של מלאכים צחורי כנפיים, הרי שבכל דמוקרטיה טמון הפוטנציאל ההרסני לדיקטטורה אכזרית. העם היהודי למד זאת על בשרו בשנות ה-30 של המאה הקודמת. היטלר לא כבש את הרייכסטאג בסערה באמצעות צבא או מליציות של חולצות חומות. הוא נבחר בהליך דמוקרטי.
המערב ואנו בכללו, מצוי היום בפרשת דרכים קריטית להמשך קיומו. אנו עדים למשבר מוסרי חמור והוא מתרחק ככל שנוקף הזמן מהיותו "העולם החופשי".
תרומה גדולה למשבר תרבותי-אידאולוגי-מוסרי חמור זה הפוקד תרבות החווה דמדומי דמוקרטיה, הן פוליטיקת הזהויות ותיאורית הגזע הביקורתית, מבית מדרשו של השמאל האמריקאי הפולשות אל תוכנו דרך האקדמיה ואף מערכת המשפט.
מעצם הגדרתה של אידאולוגיה זו, היא "אנטי-פופולוס" שכן היא חותרת לפרק את החברה מבפנים, ליצור בה קבוצות המצויות בקונפליקט מתמיד, ללא קרקע משותפת להלך עליה בביטחה. לכן, הפנייה לרגשות ולא! לשכל הישר, היא הנשק העיקרי של "סוכני התודעה" להשגת מטרות אלה. ואין כמו ליבוי שנאה, כדי להלהיט את היצרים. את הסימנים הראשונים לכך זיהיתי לפני כ-10 שנים. לכן נטשתי את השמאל שנטש אותי, לאחר עשרות שנים בשורותיו.
רבים מאלה שילכו להצביע בעוד כשבועיים, אינם יודעים כלל מה מתרחש במערב שאין בו כל חדש, אלא מה שתקשורת ההמונים רוצה שידעו. היא סוכן התודעה הכוזבת העיקרי, בנוסף לרשתות החברתיות. ומכיוון שהתקשורת התפשטה לחלוטין מהקוד האתי שבעבר התחייבה לו, היום היא בעלת אג'נדה פוליטית-אידאולוגית. למרבה הצער, בסרט האימה הזה כבר היינו.
כיצד אם כך מכנים ממשל שבו קבוצת מיעוט בעלת כוח, כסף והשפעה, כשלרשותה עומד שופר תעמולה, והיא מפיצה אג'נדה לעומתית רווית שנאה, חותרת תחת רצון הריבון, קרי: הרוב, כי היא שולטת על מוקדי הכוח, המידע, עיצוב התודעה והממון בחברה?
לבטח לא דמוקרטיה. מאז החלה לפעול במלוא הקיטור כת המיעוט "רק-לא-ביבי" אנחנו לא חיים בדמוקרטיה, ממש לא. ואין זה משנה כמה אותן קבוצות מיעוט תדקלמנה באוזנינו את המילים "הנכונות" כשהן נושאות את שם הדמוקרטיה לשווא, כשברור שבהתנהלותן הן יוצרות דיסוננס קוגניטיבי בלתי ניתן להתרה.
זאת הסיבה מדוע מדינת ישראל והמערב כולו שהושחת כל כך, נמצאים במשבר לגיטימציה חמור.
רוב העם הוא הריבון וחתן השמחה בדמוקרטיה ולא אף! גורם אחר. אך הריבון חווה אובדן אמון מוחלט וחסר תקדים במוסדות המדינה והחברה ובכל גורם מעצב תודעה אחר: מערכת המשפט, האקדמיה, מערכת החינוך, תחום התרבות והאמנות, התקשורת הכתובה והמשודרת, מערכת הבחירות עצמה!! ארגונים שלא למטרות רווח, שאינם אלא סוסים טרויאנים, המקבלים סכומי עתק מגורמים עוינים מעבר לים. ומה לא?
שיעור הקולות "המתנדנדים" גבוה מאוד לקראת הבחירות הקרובות. חלק מכך בשל אובדן אמון מוחלט בכל מוסדות החברה, תופעה שלילית המכונה "משבר לגיטימציה". היא איננה ייחודית למדינת ישראל, אלא קיימת בדמוקרטיות המערביות כולן, בשל השחתת המוסדות המערביים, פוליטיים ושכאלה שאינם אמורים להיות פוליטיים, כמו מערכת המשפט והאקדמיה. אך בעידן העצוב בו אנו חיים, מאומה איננו חף מפוליטיקה.
בארצות הברית, אובדן אמון הציבור בתהליך הבחירות עצמו, מתקרב ל--65%!! מכלל הבוחרים, כולל מצביעי ג'ו ביידן. דבר המעיד על כרסום חסר תקדים בטוהר הבחירות שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה.
לאחר שראינו גניבת בחירות בערש הדמוקרטיה המודרנית, מי יתקע לידינו שדבר כזה איננו יכול להתרחש כאן?
אני מזהה בתקופה האחרונה התחזקותם של יותר מידי דפוסים מוכרים ובלתי חביבים, גם אצלנו. הם מוכרים מארצות הברית המתפרקת מערכיה המסורתיים, כשהיא נמצאת בעיצומם של משבר משילותי-תחוקתי ושל הפיכה מרקסיסטית-פשיסטית.
מצד אחד ברור כי ההגיון אומר שנתניהו עשוי לנצח בבחירות אלה, כי רבים כמוני שמדינת ישראל הציונית (מילה שהפכה למילת גנאי לא עלינו) יקרה וחשובה להם, יצביעו לנתניהו שבשלב זה לפחות אין לו תחליף בקרב הליצנים העטים על הדם ולוטשים עין לכסאו.
לא גדעון סער שאין ממנו בלתי מתאים להיות קברניט של ספינה מיטלטלת על גלי אוקינוס סוער וכמי שחבר לארגון שקם במטרה אחת בלבד: רק-לא-טראמפ, ומקימיו הם פדופילים עם קבלות. מדוע שפוליטיקאי ישראלי יקבל ייעוץ מארגון אמריקאי שכל מטרתו הייתה הפלת נשיא מכהן שנבחר כחוק? אני כבר אינני מדברת על לחשושים מן העבר על היותו מטריד מיני סידרתי. האם אלה הושתקו בשל קירבתו של גדעון סער לכל כלי תקשורת בארץ? וכיצד זה שוב אנו נפגשים במועמד המעמיד עצמו כ"אלטרנטיבה" לנתניהו, שמגייס סכומי עתק, יותר מכל מועמד אחר! בעוד שאת נתניהו רגמו באבנים על קשריו עם אידלסון בעבר? מה שמותר לפריץ אסור לאריס. 
בכל מקרה, סער הוא המועמד הטוב ביותר אותו מצאתם?? מה בדיוק הופך אותו לאדם מתאים לנהל מדינה כל כך מורכבת, במציאות גלובלית כה בלתי יציבה, הפכפכה ומאיימת, חוץ משנאתו לנתניהו? אולי העובדה שהוא נשוי לגאולה אבן ואולי כי חטאיו מן העבר מכובסים כשלג ומוסתרים מעיני הבוחרים, בהסתמך על הזיכרון הציבורי הקצר.
גדעון "תקווה חדשה" אומר בדיוק! את מה שאמר גנץ לפניו, כאילו אותו כותב קלישאות מאוסות, כתב לשניהם את המניפסט.
גנץ מתאים?? מפלגתו אולי מתאימה כאשר חבר מרכזי בה אמר לפני מספר ימים שצריך להגביל כאן את הילודה? איך הוא יעשה זאת בדיוק, על ידי עיקור בכפייה? הרי ברור למי התכוון אותו חבר כנסת המעקר.
או שמא נבחר ביו"ר המפלגה לא-כחול-לא-לבן, גנץ שעל כתפו תלויה קופת שרצים רוחשת שגורמים מטעם כת רק-לא-ביבי מסייעים לו להסתיר אותה? קופת שרצים שיש בה דברים כל כך חמורים, הרבה יותר מסיגרים וכתבה אוהדת בעיתון נידח. איזו הולכת שולל ומוסר כפול מצד יפי הנפש והבלורית המתדלדלת. הרי גנץ כבר הוכיח את עצמו כבלתי ראוי בעליל שחוץ מאשר לחרב לא עשה כלום. הוא בלתי יוצלח, שלומיאל עילג ואנטי תזה למנהיג. הוא חלש, נגרר, בלתי אמין, משתף פעולה עם תככנים ואף הוא היה קשור בבחירות הקודמות לגורמים עוינים מעבר לים.
איך אני יודעת, אתם שואלים? קודם היה זה גנץ, החתיך שמצטלם יפה - כל כך אמריקאי וזר לנו, והיום זה סער, המוצג כמי שיפתור את כל בעיותינו כי הוא מביא "תקווה ציונית חדשה". פחחחח, זה לא מצחיק אפילו לא בתור בדיחה .
ענקי הטכנולוגיה הבוחשים גם בביתנו במיטב מסורת הפשיזם האנטי דמוקרטי, מספרים לנו הכל. צריך רק לדעת לקרוא את הכתובת הסמויה שעל הקיר. היא שם למי שרוצה לשים לב גם למסרים חבוים.
אה, יש לי! יש לי! יאיר לפיד המגלומן שהשתיקה יפה לו שמא יפלוט דבר שטות. אדם בלתי מודע לעצמו ושאיננו מכיר במגבלותיו. הוא לבטח מתאים. איש תאב כוח וממון, לא העיפרון המחודד ביותר בקלמר, מי שיחסיו עם האמת מעורערים ומי שמחובר בטבורו לאילי הון ותקשורת, ביתו הקודם. לו הרי לא הייתה אף!!! כתבה אוהדת מוזמנת בעיתון. הוא לבטח יתמודד בהצלחה עם פוטין, קאמלה האריס וממשל אנטי ציוני בבית הלבן., כמו גם עם ארגונים אנטישמיים כמו האו"ם והאיחוד האירופי.
הרי ברור שהוא איננו מסוגל ולבטח יראה את טובתם של מי ששמו בוחטות על שולחנו והעניקו אינספור כתבות מלטפות ומפנקות. לא את טובת הריבון הוא ישים לנגד עיניו. בכל זאת, מתי שהוא צריך להחזיר תמורה עבור האגורה. הוא לבטח מתאים להנהיג את קליפת האגוז הזעירה והשברירית שלנו בים שגליו רק הולכים ומתגבהים. הוא הרי מדקלם את הסיסמה המשחררת "רק-לא-ביבי" כבר שנים! רק המחשבה על כך מעוררת בי חלחלה. לא כי הוא אדם רע, אלא כי גם הוא האנטי תזה המוחלטת להנהיג מדינה, כל!! מדינה, לבטח מדינה כל כך מורכבת כמדינת ישראל.
מי עוד היה לנו? אהההה, כן, כמובן, יקיר התקשורת שבעבר סלדה ממנו בגלל "גזענותו", ולא יכלה לסבול את מראה פניו, אביגדור ליברמן. אבל איך משתנה באחת כיוון הרוח כל מה שהיה עליו לעשות כדי להלבין את חטאי העבר שלו כשלג, וליהראות כחסיד אומות עולם, זה לומר את הסיסמה "רק-לא-ביבי" והחיבוק המאמץ מגיע מיד כבהתנייה פבלובית.
מי עוד נשאר? כן, בנט, בטח בנט. בנט שמצע הבחירות שלו הוא...בנט. מדוע שמישהו יצביע לו לאחר שאיכזב את המוני בוחריו ובגד בהם? אותו בנט שנחשב בעבר "ימין קיצוני" אמר את המנטרה המשחררת אף הוא "רק-לא-ביבי" ופוף! הכל נשכח כלא היה. הוא כבר לא כל כך קיצוני. הוא קיבל העברה לאמצע.
ומה עם הצד השני של המפה שהיה בעבר ביתי הפוליטי? ניצן הורוביץ שמתאים אולי לעמוד בראש ועד כיתה בבית ספר עירוני, אך צוהל אל מול פסק הדין של בית המשפט בהאג, המכנה את חיילי צה"ל "רוצחים" ויאיר גולן, פשיסט קטן במסווה של "שוחר שלום". שניהם דמויות מרכזיות במפלגה שתשמח לשבת עם הרשימה המשותפת האנטי ציונית שחותרת שנים!!! תחת קיומה של מדינת ישראל, אבל לא עם נתניהו. צצצצצ, טיבי ועודה כן, אבל "רק-לא-ביבי".
על כל המועמדים האחרים חבל להשחית מילים.
אנו מחקים את הנעשה בארצות הברית כבר עשרות שנים. אך לא תמיד אנו מבחינים מה ראוי לחיקוי ומה איננו ראוי ואף מזיק והרסני.
מה שהתקשורת איננה מספרת לנו מחשש שחלילה נתחיל לשאול שאלות ונטיל ספק ביושרתה, היא תופעה הולכת וגוברת של "חרטת קונים" בארצות הברית. המונים- קרוב ל-20% ממצביעי נשיא שכבר לא יכול לחתום את שמו לבד, מכים על חטא ושואלים עצמם: מדוע לקחנו חלק בכך? איפה כל כך טעינו?
לא רק זאת, ילדים של מצביעי המפלגה הדמוקרטית שילדיהם לומדים בבתי ספר יוקרתיים, מספרים בחשאי להוריהם בבכי שמלמדים אותם במסגרת החינוכית לשנוא את עצמם!!! כי הם לבנים ולכן הם גזענים ולעולם היהיו כאלה. הורים חסרי אונים עומדים מול הכאוס המרקסיסטי לו תרמו בעצמם וכעת הוא פוגע בילדים שלהם עצמם.
שם זה אולי כבר מאוחר מידי. כאן עדיין לא. זה בדיוק מה שיקרה אצלנו. ילמדו את הילדים שלנו לשנוא!!! את עצמם כי הם מתעללים בפלשתינים וזה חטאם הקדמון מימי הנאכבה. כל מי שיסתמך על המשותפת רק כי הוא שונא את נתניהו, יטול בכך חלק. כי גם אצל המשותפת אין ארוחות חינם ובצדק מבחינתם. לא תהיה ציונות שגם ככה הולכת ומתמסמסת, לא יהיה בית לאומי יחידי בכל היקום לעם היהודי, וכן תהיה מדינת כל אזרחיה כסיפתח בלבד. כך פועלת שיטת הסאלמי.
כמו בארצות הברית המצויה במדרון חלקלק ובמשבר מוסרי חסר תקדים, גם אצלנו כל מוקדי הכוח בחברה, החל מהתקשורת, דרך האקדמיה, מערכת המשפט והמלכרי"ם ועד לגופים מעבר לים הבוחשים בריבונות של מדינת ישראל, רוכבים על מנטרת השנאה "רק-לא-ביבי". זה המצע היחידי שלהם. והכסף זורם כמים.
הדברים הללו מהדהדים לי מוכרים מידי, מאיימים מידי, כי לי, לילדיי ולנכדיי, אין ארץ אחרת. אנחנו לא רפובליקה שיכולה להחליט יום אחד שהיא מתפרקת למדינות.
כולה שכונה אחת קטנה וצפופה, זה כל מה שיש לנו כאן. שכונה מורחבת, כמו משפחה מורחבת שהדוד לא מדבר עם הדודה מהצד השני, והבת לא מדברת עם אימא שלה, כי היא כועסת שלא קנתה לה מה שרצתה.
אנחנו נראים היום כערמה של שנאות בקרב משפחה מורחבת בלתי מתפקדת.
מחול השדים המטורף סביב נתניהו, חושף את החוליים הרבים של החברה הישראלית. מחול תעתועים שאין ממנו חזרה.
לפני מספר ימים שלח לי חבר שני קישורים שברור היה לי שהתכנים הסנסציונים שלהם בדוים ומטרתם לחבל בבחירתו של נתניהו. אפילו לא טרחתי לעיין בהם ביסודיות, כי הצליל נשמע לי מוכר מידי. שימרון, החליט להגיש תביעת דיבה, לפתע צץ לו מסמך של תוצאות פוליגרף אשר ידוע לכל שאין לכך כל משמעות, חוץ מאשר גניבת דעת הציבור. לא בכדי מבחן פוליגרף איננו קביל מבחינה משפטית ותוצאותיו תלויות במידה רבה בבוחן ובדרך הצגת השאלות לנבדק.
מה יהא על הריבון במשבר הלגיטימציה אותו אנו חווים? הוא יכול ללכת לכל הרוחות היכן שמצוים עדרי הבבונים, הביביביסטים, הגזענים, הנחשלים והפרימיטיביים. "האחר הוא לגמרי לא אני"!
ברור היה לי ששני "גילויים מסעירים" אלה שקריים וחסרי כל בסיס. מטעני חבלה מומצאים כמו רוסיהגייט של פלוסי ואובמה. רק כדי ש"רק-לא-ביבי" ינצחו. מאך יש כמובן מי שיקנה אותם בחפץ לב, במיטב מסורת ההטייה המתקפת והמאשרת.
האחד עוסק בהסכם בין ביבי לשרה, הסכם שהוא בבחינת לעג לאינטיליגנציה של האדם הסביר, והשני "מאמר" שהופיע בבטאון המפלגה הדמו-פשיסטית בניו יורק טיימס. וכך אמרתי לחברי היקר:
תפעיל רק שכל ישר והגיון. מדוע דווקא עכשיו, שבועיים לפני הבחירות מתגלים "הפשעים" הנוראים הללו? היכן היו כל מחפשי הנפט שקדחו וקדחו במשך שנים ובמקום מאגר נובע של זהב שחור הם מצאו אך בקושי בקבוק שמפניה? הרי ברור שאם הייתה בכך אמת ולו כזית, ליאת בן ארי שרק לאחרונה קבלה רישיון לעבור על החוק ככל שתחפוץ, היתה מוצאת את המטמונים הגנוזים הללו ועושה מהם מטעמים פליליים.
יתרה מזאת, ליאת בן ארי ששחיתותה איננה יודעת גבול, כמו שחיתותו של מנדלבליט הוכיחה לנו באותות ובמופתים שאין מנהיג ישר מנתניהו. הרי לא היה כלום, המעט שהונדס, מתפרק. היא זו שבמו ידיה העניקה תעודת יושר לאחד המנהיגים הגדולים שקמו לנו כאן. התבשיל שנרקח על ידי סבן וכל מי שחברו לו, הוקדח לחלוטין. לכן אני אבחר בנתניהו, הן מכיוון ששחיתותו לא הוכחה, נהפוך הוא. הפרקליטות במו שחיתותה זיכתה אותו מכל אשמה. והן כי אני חושבת שלא חכם ואף טיפשי ואווילי, להחליף סוס מנצח המקדים את כל האחרים, עד שלא יגיע רמך חדש ורענן שיחליף אותו במירוץ.
אני לא בוחרת בליכוד, זאת איננה מפלגתי. למעשה, אינני בורחת באף מפלגה, כי מאומה מההיצע העלוב המוצג היום בפני הבוחר הישראלי, איננו תואם את תפיסת עולמי. אני בוחרת בחירה אישית מטעמים פרגמטיים-מעשיים בלבד. כי בניגוד לעדר, אינני צופה בתקשורת כבר למעלה מ-5 שנים. אני בוחנת את נתניהו על פי מעשיו, הצלחותיו והשגיו. המקור שלי איננו!! תעשיית השקרים של התקשורת הישראלית. ואני חושבת שכמנהיג הוא הוכיח את עצמו שוב ושוב. לא בכדי מנהיגי עולם משחרים לפתחו. לניסיון שלו, אין כל תחליף.
למרות השינוי בדעתיי, ערכי המוסריים נותרו כשהיו, בתוספת ניסיון החיים אותו צברתי במהלך השנים. אין לי שום אג'נדה מעבר לאהבת הבית הזה שיסודותיו מתערערים היום.
ברור שעלילה הזויה זו לגבי בנימין נתניהו והחוזה עם שרה אשתו, שהופצה בוואטסאפ שבועיים בלבד לפני הבחירות אין לה כל בסיס, כמו הררי פייק ניוז אחרים. כמי שעקבה מקרוב מאוד אחר הבחירות בארצות הברית, אני מכירה היטב את כל הטריקים. קשה מאוד להפתיע אותי.
אגב, בן כספית המוכר בשנאתו החולנית לנתניהו אימץ את העלילה בשתי ידיו. לא כי השקיע עבודת חקר כיאה לעיתונאי, אלא כי שמע את דנדון פעמון, אך אין בנמצא ליטרת בשר לנעוץ בה את השיניים.
כך נוצר משבר לגיטימציה חמור על ידי אלה המכנים עצמם "אליטה" והוא פועל בתוכנו כי תרבות השקר, ותרבות החיסול הולכות ומתפשטות בקרבנו.
תנועת "רק-לא-ביבי" כנראה נואשת. כי אנשים חושבים באמת, לא אלה מעיתון האח של הניו יורק טיימס, שואלים שאלות. רק גנובי תודעה שטופי שנאה מחפשים בעל מקום הטייה מאשרת.
מעו"ד דוד שמרון נמסר בתגובה לעלילה: "הסרטון שהפיץ דוד ארצי ברשתות החברתיות הוא שקר וכזב. מעולם לא ערכתי הסכם כזה לבנימין ושרה נתניהו, לא ראיתי הסכם שמישהו אחר ערך, וממילא לא הראיתי הסכם כזה לאיש. גם הסיפור של ארצי על ההסכם שלי עם גיטה שרובר הוא שקר וכזב. לא היה ולא נברא. את גיטה שרובר ייצגתי בתחומים רבים ומגוונים במשך 18 שנה ומשרדי ייצג אותה אף קודם לכן במשך כ-20 שנה נוספות. לא ביקשתי מארצי להחזיר אותי לשירותה, ואף לא חזרתי, אלא ביצעתי העברה מסודרת לעורכי הדין שהחליפו אותי. דבריו של דוד ארצי שקריים ובכוונתי להגיש נגדו תביעת דיבה".
כמה לא מפתיע.
כאמור, אני חרדה לקראת הבחירות הבאות, כי בניגוד לארצות הברית, לנו יש הרבה מאוד! מה להפסיד. לנו אין אלטרנטיבה של התפרקות הרפובליקה, אלא חורבן נוסף של הבית הזה שהוקם בנהרות של דם, יזע ודמעות.
מה שמטריד אותי שרבים יעשו החלטה גורלית ביום הבחירות על רקע שתי תכונות אנושיות נמוכות שמקורן במנטליות העדר: שנאה ובורות.
אין פצצה כה הרסנית לפרט, לקבוצה, לקהילה ולמדינה ואף לתרבות שלמה, כמו שילוב של שנאה ובורות.
