מאת שרית שץ
פורסם לראשונה בפייסבוק, 29.11.21
הדברים נכתבו לאחר תרמית הבחירות הגדולה בהיסטוריה המודרנית, ולפני טקס ההשבעה המוזר ביותר בו חזינו, השבעתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית, בחסות הצבא.
מי מאתנו לא השתעשע בילדותו ואף בבגרותו, בהעמדת אבני דומינו בזו אחר זו ולאחר מלאכה מאומצת הדורשת סבלנות רבה, ריכוז ממוקד ויציבות ידיים, הפיל בדריכות את האבן הראשונה כשהוא צוחק בהנאה למראה המראות ולמשמע הקולות?
"אפקט הדומינו" איננו רק נגזרת של משחק מהנה. ממנו התפתחה גם "תאוריית הדומינו", תאוריה מדינית שהתגבשה בארצות הברית בתחילת המלחמה הקרה. ההנחה הבסיסית של תיאוריה זו הייתה שעל ארצות הברית להישמר מאוד במדיניות החוץ שלה, מתוך סברה שנפילת מדינה אחת בידי הקומוניזם תפיל, כמו אותן אבנים מרשרשות, גם מדינות שכנות לידי משטר כזה, ובכך תביא להתפשטות הקומוניזם בעולם.
אף אחד לא שער אז בדעתו שאין צורך באף לא אבן אחת של דומינו וגם לא ביריית רובה אחת, כדי שהקומוניזם יכנס בברכה בשעריה הפתוחים לרווחה של ארצות הברית.
זה בדיוק מה שיתרחש אם הנשיא הנבחר יהיה המועמד ביידן שלו קשרים כלכליים ענפים ומפוקפקים עם המפלגה הסינית הקומוניסטית, שראשיה ממתינים בנשימה עצורה לתוצאות הבחירות. הם רוצים כמובן את ג'ו ביידן וקמאלה האריס בבית הלבן. למרות שמזכיר המפלגה שי ג'ינפינג, ברך את ביידן, הוא החליט לא לשים את כל הביצים באותו סל ולכן הוסיף ואמר: אבל אנחנו מודעים לכך שיש ערעור על תוצאות הבחירות ונמתין לבאות.
האם אכן נחזה בנשיא ג'ו ביידן מדדה לבית הלבן?
למרות שתרחיש כזה עדיין בגדר אפשרות, עם הזמן הבית הלבן הולך ומתרחק מג'ו קשישא. אפילו סי אן אן הודו היום בחצי פה ובפנים קודרות שיש לטראמפ עדיין סיכוי לנצח. אך מה שמסופר לנו באמצעי התקשורת המסתירים מההמונים את האמת, הוא שביידן הוא הנשיא הנבחר וכך הם גם פונים אליו באזכור שמו, בדיוק כמו בארץ.
אף ערוץ תקשורת בארצות הברית, גם לא ערוץ פוקס שהתקרנף לחלוטין ולכן הוא מתרסק לגמרי לא בחן, לא העביר את השימוע של הצוות המשפטי של טראמפ בגטיסברג, פנסילבניה, שם נערך הקרב המכריע במלחמת האזרחים האמריקאית.
התקשורת עסוקה בפיזור מסכי עשן רבים ובעיקר מרבה לעג ובוז כלפי טראמפ והצוותים המשפטיים שלא ראו שינה ורווחה, מזה שבועות רבים, כי השעון מתקתק.
אין כל ספק בלבם של ההומניסטיים והדמוקרטים הנאורים שהלעג על גבול הסדיזם למראה צבע השיער הנוזל על מצחו של רודי ג'וליאני, שהזיע מעט במסיבת העיתונאים, הרבה יותר חשוב וקריטי לציבור, מאשר העיסוק באירוע היסטורי וחסר תקדים, לבטח בהיקף כזה, בתולדות ארצות הברית. אירוע שיחרוץ את גורלה ויקבע את ציביונה לעתיד הנראה לעין, של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
לאחר השימוע של צוותו המשפטי של טראמפ בפנסילבניה, אותו ניהל רודי ג'וליאני שם הוצגו הוכחות חותכות לתרמית, ניכרת התעוררות רבה בקרב הפוליטיקאים הרפובליקנים בפנסילבניה.
למרבה הצער, הרפובליקנים כמפלגה, לא הצטרפו למאבקו של טראמפ על הדמוקרטיה, על החירות ועל החוקה האמריקאית.
יש לכך סיבות רבות אותן לא אפרט כאן, אך המרכזית שבהם היא שטראמפ מעולם לא התקבל הלכה למעשה, על ידי המפלגה אותה הוא מייצג בבית הלבן. הוא אאוטסיידר במובן הטהור של המילה, גם במפלגתו שלו. טראמפ הוא למעשה מנהיג חסר בית. אך דווקא בשל היותו כזה, המונים מכל מגוון הגילאים, השכבות החברתיות, המוצאים האתנים וכו'. ההמונים הנוהים אחריו הם הדוגמה לכור ההיתוך של החברה האמריקאית, כור היתוך אותו מנסה לחסל פוליטיקת הזהיות המפרידה והמפלגת, של המפלגה הדמוקרטית. החברה האמריקאית דחתה בשתי ידיים את האג'נדה הפוסט מודרניסטית של כנסיית הנעורות, או Wokeness בשפת המקור.
הכמיהה לאותו כור היתוך היא הסיבה שטראמפ גרף ניצחון כה מוחץ בבחירות הללו. בכל זאת 75 מיליון אזרחים הם לא דבר של מה בכך, זאת מבלי להחשיב כרגע את 7 מליוני הקולות (לפחות) שנגזלו ממנו. היא נפשם של האמריקאים קצה בשיסוי, פילוג ושנאה והיא מואסת בשחיתות ובסיאוב של הממסד הוושינגטוני.
ולגבי ההוכחות לתרמית בחירות, התקשורת יוצרת תודעה כוזבת במכוון, בכך שהיא מטרטרת לציבור 24/7 שאין הוכחות. זה שקר וכזב.
יש הררים של הוכחות ההולכות ונערמות על בסיס יומיומי, אלא שאלה נסתרות מתודעתם של הצופים בתקשורת המעלימה, מסתירה, מוחקת ומאיינת אותן. אנשים החשופים להולכת שולל זו, מתווכחים בשכנוע עצמי רב על כך שאין תרמית בחירות. אני לגמרי אינני מתפלאת על כך. אך מעט שכל ישר לא יזיק, שכן מהי הסתרת המציאות על ידי התקשורת וענקי הטכנולוגיה, אם לא לתרמית בחירות? כל עדות או רמז לתרמית בחירות ברשתות החברתיות, מקבלים מיד תווית כחלחלה של עריצי הטכנולוגיה, בבחינת "ראו הוזהרתם! אתם נכנסים למלכודת". הם שולחם אותנו ל"בודקי העובדות" שהעומד בראשם הוא מנכ"ל סי אן אן לשעבר במשך 26 שנה.
הצהרות חתומות בלבד, וזאת ללא כל הבדלים מפלגתיים, ישנם כבר כמה אלפים טובים. הצהרה חתומה היא עדות קבילה מאוד בבית המשפט. לבטח אם המצהיר מוכן להעיד בבית המשפט. אני כבר לא מדברת על אינספור הראיות, ההוכחות והעדויות לגבי תוכנות הבחירות דומיניון וסמארטמתיק, שהוגשו לבית המשפט בג'ורג'יה על ידי סידני פאוול. והן משכנעות ביותר ובעיקר מעוררות חלחלה. סידני פאוול ציינה בתביעתה 30 סעיפים של עברות חמורות על החוק, כשכל אחד מהם מגובה היטב בראיות, עדים ועדים מומחים, כולל ניתוח מעמיק של השרת מפרנקפורט, על ידי אנשי מקצוע, וביניהם כאלה ששרתו ביחידות ללוחמת סייבר במודיעין האמריקאי.
ואם נחזור לטראמפ, זאת הסיבה מדוע הוא נתפס כאנטי ממסדי וכמי שנאבק בשחיתות. לכן, רבים מתומכיו של ברני סנדרס, הצביעו לטראמפ שלא ניתן להכניס אותו לשום תבנית, לשום הגדרה, למעט תבנית אחת "טראמפ". אצל טראמפ מה שאנחנו רואים זה מה שאנחנו מקבלים. אני מעדיפה אנשים כמוהו על אנשים הנתפסים כאינטלקטואלים היודעים לדבר גבוהה גבוהה ומסתירים זאב בעור כבשה. למשל, ברק אובמה.
אני לא מאמינה שטראמפ קרא את "הנסיך", לכן הוא איננו מקיוואליסטי בהתנהלותו, כמו רבים בביצה הרוחשת.
טראמפ איננו פוליטיקאי. הוא מנהיג הסוחף אחריו המונים. ומי שאיננו רואה זאת, מפספס את התמונה כולה.
המאבק בשחיתות היה מצע הבחירות של טראמפ ב-2016 והוא אף הצהיר שבכוונתו "לייבש את הביצה". אך הוא עצמו אמר שהוא לא שער בנפשו עד כמה עמוקה וטובענית ביצת וושניגטון.
טראמפ איננו מוותר על תוצאות הבחירות, לא כי הוא שואף לאכלס את הבית הלבן עוד 4 שנים או שואף להחזיק בכוח. הוא אף אמר זאת השבוע במסיבת עיתונאים אותה ערך. הוא ילך עד הסוף עם הוצאתה של האמת לאור, מכיוון שהוא נאמן לבוחריו והוא מאמין שהבטחות צריך לקיים.
טראמפ מאמין בלב שלם שייעודו הוא להגן על הדמוקרטיה, על החירות, על האזרחים ועל החוקה. ומי שאיננו רואה זאת, איננו מכיר כלל את טראמפ.
כמה דברים על המצב בו אנו נמצאים בהווה. יש לזכור שהכל נזיל. השאלה העומדת על הפרק היא עד כמה נחושים הדמוקרטים להחזיק בכל עמדות הכוח במרחב המשילות האמריקאית. כפי שהדברים נראים היום, הם חסרי מעצורים בדהירתם לפסגת הכוח, הממון והשליטה. הם לא יתנו לכוח להישמט מידיהם.
לשימוע של ג'וליאני הייתה השפעה גדולה והיא מהדהדת. המחוקקים הרפובליקנים במדינות השונות, סוף סוף עושים את המלאכה לשמה נבחרו. הם עצמם מערערים בעקבות השימוע על תוצאות הבחירות ו-30 מחוקקים החליטו להצטרף לקרב והם חתומים על ההחלטה. את הקרב בפנסילבניה מוביל דאג מסטרויאנו, קולונל לשעבר בצבא ארצות הברית ותומך נלהב של טראמפ שגם נענה לבקשת השימוע בשבוע שעבר. הם אינם צריכים לחכות שבית המשפט העליון יורה להם לבצע את המוטל עליהם.
שופטת בפנסילבניה יצאה כנגד כל הגורמים שהחליטו להכריז על ביידן כמנצח וכנגד פסיקה קודמת של בית משפט שטען שהבחירות נערכו כחוק למרות שלא עיין באף אחת מההוכחות, פסקה כי על פי ההוכחות שהוצגו בפניה, החירות נערכו בניגוד לחוקה ולכן בחירות המנצח מוטלת על האלקטורים, קרי: על המחוקקים.
אחת הסיבות שהשופטת המוכבדת שלא הושחתה, פסקה כך, היא נושא ההצבעה דרך הדואר. על פי החוקה בפנסילבניה, יש להצביע באופן אישי בקלפי למעט 4 מצבים מוגדרים המופרטים בחוקה, כגון מחלה המצריכה ריתוק לבית או למוסד או היעדרות בלתי נמנעת, ולא על פי רצון או בחירת המצביע. כלומר: קריאתה החוזרת ונישנית של ננסי אנטואנט פלוסי להצביע דרך הדואר, והיום אנו יודעים מדוע נושא המעטפות היה קריטי מבחינת הדמוקרטים, עומדת בניגוד לחוקה. בנוסף לכך, בית משפט בפנסילבניה בתמיכת בית המשפט העליון, התיר הצבעה המנוגדת לחוק. שינוי החוקה איננו נתון ביידי המערכת השופטת, אלא המערכת המחוקקת. מדינה בה חל כרסום וטשטוש בין הרשויות השונות, סופה להיכחד. במיוחד כאשר מדובר במערכת משפט הנוטלת לעצמה סמכויות וכוח לא לה. זאת עובדה. זאת איננה דעה.
לסיכון מצב האירועים בנושא תרמית הבחירות, עד כה:
ראשית, אני ממליצה לאף אחד לא להתרגש מדחיית העתירות בבתי המשפט השונים. הערכאה היחידה הקובעת מבחינה משפטית הוא בית המשפט העליון הפדרלי.
שנית, אני שוב ממליצה בחום רב שלא להקשיב לתקשורת. תקבלו מידע שיקרי, בלתי מבוסס על המציאות ומעבר לכך התקשורת משתמשת בכם לצרכיה הפוליטיים. בהעדר יושרה ומוסר בסיסי, אין כל ערך מוסף לצפייה בתקשורת. זה מזיק לבריאות.
כבר הזכרתי בפוסטים קודמים שהצוותים המשפטיים פועלים במסלולים שונים ומתמקדים ביעדים שונים: תחוקתיים, פליליים ואחרים. הבשורה הטובה היא שאנו רואים תנועה מתפתחת בקרב המחוקקים הרפובליקנים שהצטרפו למסע. טראמפ כבר איננו נלחם לבדו עם צבא זעיר של משפטנים איכותיים ומסורים העושים לילות כימים במלחמתם על הדמוקרטיה האמריקאית.
לכן, התמונה הרחבה הרבה יותר מורכבת ומרובדת משמיעת פסק דין כזה או אחר. יש לראות את המערך כולו המתרחש במדינות המתנדנדות.
אני מאמינה שהדברים פועלים על פי תוכנית, על פי תרחישים שונים ובאמצעים שונים. מאומה איננו "שליפה מהמותן".
קרוב לוודאי שמדינות נוספות תבאנה בעקבות פנסילבניה. השבוע יערך שימוע בפניקס, אריזונה, והצוותים השומנים מאמינים /שיתקיים תהליך דומה באריזונה.
עלינו לזכור במדובר בהליך תחוקתי. החוקה האמריקאית שומרת מאוד על טוהר הבחירות. סביר להניח שלאור האומץ שמפגינים סוף סוף המחוקקים בפנסילבניה, שם יוכרז סוף סוף טראמפ כמנצח, נחזה באפקט הדומינו שבמהלכו יערכו שימועים בג'ורג'יה, נבאדה ומשיגן. ומי יודע, אולי נחזה באפקט הדומינו. אני מאמינה שכן.
אני מאוד ממליצה להביט בעקומה של תהליך הבחירות בפנסילבניה, המצורפת בפסיפס שהכנתי כסימוכין. הכחול הוא ביידן והאדום הוא טראמפ. העקומה מדברת כאלף עדים.
* למתקשים לקרוא בגלל גודל הכתב: נא ללחוץ מקש Ctrl והקשה על מקש ה+ ולהגדיל על פי הגודל הרצוי. באותו אופן ניתן להקטין על ידי הקשה על מקש ה -..
