מאת שרית שץgeopolitics
פורסם לראשונה בפייסבוק, 21.3.2021

כשהיה טראמפ נשיא, עסקה התקשורת האמריקאית ללא הרף ובאופן כפייתי, בשאלה: מדוע טראמפ שותה כוס מים כשהוא אוחז בכוס בשתי ידיו?

מה לא בסדר עם הבריאות שלו? האם הוא מראה סימנים ראשונים לדמנציה או שמא לפרקינסון? האם הוא חולה נפש? ספר שלם נכתב על מבנה אישיותו על ידי פסיכיאטר שלא פגש את מושא ספרו אפילו לא פעם אחת בחייו. שבועת היפוקרטס נפחה את נישמתה יחד עם קודים מוסריים רבים אחרים הנרמסים בזה אחר זה.
עוד נשאלה השאלה האם טראמפ בכלל ראוי להיות נשיא ולקבל החלטות הרות גורל, כמו השליטה על הכפתור האדום? טראמפ לא, אבל קשיש דמנטי שכלל איננו זוכר היכן הוא נמצא ומי הוא הנשיא, זה כן. מדוע טראמפ הולך לאט מידי? מדוע הוא הולך מהר מידי? מדוע הוא עוצר? מדוע הוא לא עוצר? מדוע נפנף ביד ימין ולא ביד שמאל? את טראמפ בחנו במיקרוסקופ אלקטרוני, כדי למצוא משהו שיתקף את האג'נדה. אך לשווא – לא היה כלום ולא יהיה כלום. אך כאמור: עובדות, הוכחות וראיות הן האויבות המרות של הנרטיב. ובשעה שהעולם סביב נחרב אט אט, עסוקים התליינים בהכנות לקראת טקס התלייה, לקול צהלת ההמונים.

בקליפת אגוז, כפי שאומר אחד הצועדים בשורת התליינים: גם אם לא היה לתקשורת שום מידע על מצבו של טראמפ, היא עסקה בזה יומם ולילה, ולו רק כדי להכפיש את טראמפ ולטעת ספק לגבי תפקודו בעיני הציבור. כאילו היה זה יעודה הבלעדי ולשם כך נוצרה.
לעומת זאת, לגבי העיסוק בשאלה קריטית באמת הנוגעת למצבו המנטלי הזועק לשמיים של ביידן הדמנטי, אנו עדים לאובדן עניין מוחלט! מצד התקשורת והיא כלל איננה עוסקת בכך. אני כבר לא מדברת על הסתרת סיפור הלפטופ של האנטר ביידן ועל האוצרות הגנוזים הטמונים בו, לפני! הבחירות.

ביידן, כמו אנשים מאוד מסוימים אצלנו, מוגן בטבעת הדוקה של שומרי הנשיא למרות שהוא לא זוכר לפעמים שהוא בכלל הנשיא. למרות שהוא הורס לגמרי את מערכת היחסים עם רוסיה, בכנותו את פוטין "רוצח", למרות שהוא (או היד המנענעת אותו) מציף את ארצות הברית בחולי קורונה כשפתח את הגבול, למרות שהוא פותח שערים לתעשיית הסחר במין לעשרות קאיוטים הנושאים מטען יקר של עשרות אלפי ילדים, למרות שארצות הברית ננזפה קשות על ידי סין כאילו היא בריון מושחת תאב דיקטטורה. הגענו לזמנים הזויים בהם הדיקטטורה הסינית, מטיפה לדיקטטורה האמריקאית.
הן פוטין והן שיי ג'ינפינג ערים לחלוטין להתרסקותה של ארצות הברית כאימפריה דמוקרטית המנהיגה את העולם החופשי. לכן צדק הנציג הסיני באומרו למזכיר המדינה האמריקאי "מי אתה בכלל שתטיף לי בשעה שאזרחי ארצות הברית חיים בדיקטטורה?".putin biden
אך התקשורת לא תדווח כמובן על המפגש המביש באנקורג' שבאלסקה, או על תגובתו המבישה לא פחות, של ולדימיר פוטין "כשהיינו ילדים, היינו אומרים "כל מה שאמרת עלי - עובר אליך". אני רק רוצה לאחל לביידן בריאות מלאה" כשהוא מרמז למצבו הבריאותי-המנטלי של נשיא ארצות הברית והעולם החופשי.

ארצות הברית הופכת אט אט למשל ושנינה. אך התקשורת שומרת על קוד האומרטה המקודש, לגבי נפילתו המשמעותית של ביידן בכבש המטוס. זאת בנוסף לסימני דמנציה אחרים הניצפים על ידי כל אדם עם מעט שכל בראשו ויושרה בלבו, מזה שנתיים!!
התקשורת מודעת היטב לכוח האינסופי הנתון בידה והיא מנצלת אותו לרעה, עד תום. כל זאת, כדי ליצור מציאות שקרית, כמו למשל "שחיתותו" של ראש ממשלה שביקרו היא איננה חפצה. ויש אנשים דלי שכל ועצלני מחשבה למכביר שיקנו את השקרים הללו, לא כי הם אינם שקרים, אלא כי הם נופלים על קרקע פורייה בתודעת אספסוף משולהב יצרים בבחינת הטיה מתקפת ומאשרת. יש "נאשם", יש כנסייה וראשיה, יש במה למוקד ויש כמובן שורה ארוכה של תליינים. בכל אלה יחזה בשקיקה, קהל צמא דם.
הגענו למצב אבסורדי בו אנשים "משכילים" או "נאורים" חיים את השקר ואף מחברים שירי תוגה ודיכוי כמו "התליין שלי" המבוססים על פיקציה ולא על עובדות, הוכחות ואמת. זה עידן הפוסט נאורות. הנאורות-אאוט, האג'נדה ותרבות השקר-אין. וכל האמצעים כשרים.
הגענו למצב כה גרוטסקי שבו מה שמדווח בתקשורת קיים והוא בבחינת אמת ויציב ומה שלא מדווח בתקשורת, איננו קיים והוא בבחינת עורבא פרח דרך החלון.

biden putin caricature
ביטאון המפלגה, הניו יורק טיימס לא יכול היה להתעלם לבסוף מהנפילה. כולם הרי יודעים עליה, כולם הרי ראו אותה, וחלקם אף שואלים שאלות נוקבות, כיאה למותר תבונתו של האדם.
הברירה היחידה אם כן, היא התגייסות בצו 8, למזעור נזקים. לכן נכתב בניו יורק טיימס בזו הלשון: ביידן אמנם מעד ונפל (3 פעמים. לא פעם אחת, להזכיר לכולנו, כפי שאפשר להיווכח בסרטון) אבל אין מה לדאוג. הכל בסדר. לא קרה לו כלום. תנוח דעתכם. יש לכך אפילו הסבר, טוען הניו יורק טיימס, זה היה בגלל הרוח, בגלל המדרגות החלקות, בגלל ההתחממות הגלובלית, מי שיצר את המדרגות בכלל אשם, טראמפ-אשם, כנפי הפרפר שריפרפו אי שם אשמות בנפילתו כי רפרפו חזק מידי.. בלה בלה בלה כיד הדימיון הטובה.
גם הרשתות החברתיות אינן טומנות ידן בצלחת בתעשיית התודעה הכוזבת. אינסטגרם (הוכחה בתגובות) למשל ממשיכים בדיקטטורה המחסלת כל ערך דמוקרטי שעוד נותר לפליטה במערב החופשי, והם מפעילים את ידה הכבדה של הצנזורה. מוחקים ומעלימים כל עדות הסותרת את האג'נדה. לכן שם אסור!! להעלות כלל את סרטון נפילתו של הנשיא ה-46 של ארה"ב, כי הוא "עלול לעורר אלימות". בתירוץ דחוק זה תרצו ענקי הטכנולוגיה את גישתם הפשיסטית. אם היו משתמשים בתירוץ שהסרטון "מעודד פדופיליה ופגיעה בילדים". ניחא. היה בכך יותר מגרעין של אמת. אך זאת הקלות הבלתי נסבלת של השקר היום, והיא גורמת לאובדן אמון הציבור בתקשורת המגיע לשפל חסר תקדים עד כדי פשיטת רגל. או כפי שקראתי לכך "משבר הלגיטימציה".
כל מה שנכתב כאן לגבי התקשורת האמריקאית, נכון כמובן באותה מידה לגבי התקשורת הישראלית, שנכנסה לאמוק, לקראת הבחירות מחרתיים.
כתבתי לא פעם שהמערב היום חי בשני יקומים מקבילים המתחלקים על פי נטיות פוליטיות ואידיאולוגיות.
הצד השמאלי של המפה איננו מתחבט כלל ביסורי מצפון ומוסר כליות, העיקר שהתכנים המוחדרים לתודעתו על ידי גורמים בעלי עניין, יהיו תואמים את האג'נדה, גם אם יהיה זה תוכן שקרי בסגנון 2+2=5. נו פרובלם ויחי הנרטיב. קוראים לזה "הטייה מתקפת/מאשרת".

השערורייה האחרונה בארצות הברית, נוגעת לפרסום שקרי וזדוני לגבי טראמפ כאילו סחט את האחראי על וועדת הבחירות בג'ורג'יה, על מנת שזה "ימצא" הוכחות לתרמית בחירות ואז הוא יהפוך לגיבור לאומי.
ועל מי הסתמכה התקשורת במקרה זה כמו באינספור מקרים אחרים? נכון, על "מקור אנונימי" אחד בלבד, מבלי שצוין מהו אותו "מקור אנונימי" שלדעתי לא היה ולבטח לא נברא.
בעבר, כשהזן הנכחד הזה המכונה "עיתונאים" פעל על פי ערכים מוסריים שבאו לידי ביטוי בקוד האתי, התנהלות כזאת כלל לא הייתה עולה על הדעת והממסד העיתונאי היה מעניש עיתונאים שסרחו, בעצמו, כיאה לגוף מוסרי בעל אחריות כבדה.
ואילו היום כשהעתונאים הפכו לדעתונים בעלי אג'נדה פוליטית, ופעילי מפלגה עלובים, השקר הפך לנורמה, כמו כל פתולוגיה אחרת ההופכת לנורמלית בתרבות חולה כל כך כמו זו בה אנו חיים.Fake News via Cartoon
הוושינגטון פוסט שפרסם את הכתבה "המרעישה" על "שחיתותו" של טראמפ, בדומה למה שנעשה כאן לנתניהו, צוטט על ידי כל אמצעי התקשורת האחרים מבלי שנבדקה כלל אמינות המידע. העיתון פרסם אמנם "תיקון", אך ללא מילה אחת ואף לא רמיזה של התנצלות או הכאה על חטא. מין כתבה פתטית של "אופסי". קרה, קורה, יקרה.
סבתא שלי העירקית עליה השלום נהגה לומר בערבית עירקית כבדה שמילה היא כמו ציפור - עספור. ברגע שתשוחרר, היא לא תחזור יותר.

מחרתיים אנו הולכים לקבוע את עתידנו בעולם כיאוטי כל כך החווה משבר מוסרי ואובדן דרך. רבים יכריעו את גורל כולנו ויגבשו החלטה המבוססת על הררי שקרים שהופרכו בזה אחר זה. מחפשי האמת לעומת זאת, מנודים, ננזפים, מודרים, מגונים ומושתקים. תליינית בולטת בשורת התליינים, אושרת קוטלר למשל, הפיצה מכתב "נוגע ללב" בסגנון תרבות המירמור והקרעכצן, שהיא עוזבת את המקצוע בגלל ש"נמאס לה להיות מטרה מצד בעלי המניות שלא נותנים גיבוי לעיתונאים שלהם, מחשש שירגיזו את השליט". כמעט מעולם, לא משעתי ולו עיתונאי אחד, למעט 2-3 ספורים בעלי אומץ, התומכים "בשליט". מעניין על מה היא קובלת ומתמרמרת האומללה. אני ממליצה לה להצטרף לשורת המקהלה ששרה א-לה מקי סכינאי על "התליין" שלה. בינתיים היחידי שנתלה בכיכר העיר על לא עוול בכפו, הוא אותו "שליט" עליו קובלים בשעה שתהליך הדה-הומניזציה והדה-לגיטימציה, נמשך כבר שנים.

כמו לגבי סיפור נפילתו של ביידן, כך גם כאן – סוכן התודעה המרכזי כלל איננו מעוניין לעסוק באמת וללכת בעקבותיה לאן שזו תוביל. שכן בתרבות של אג'נדות נעדרות ערכים, החלטות הרות גורל מתקבלות על בסיס שקרים, משאלות לב, שנאה וסערת יצרים. מתוך כך נובעים המעשים, כמו שיר "התליין שלי" או מיצג צוללת העושה דרכו מהצפון לירושלים, למרות שמושא המייצג זוכה לחלוטין על ידי התובע הכללי של גרמניה.
לשקר אולי אין רגליים, אך לו יש השלכות מרחיקות לכת, כפי שאנו רואים בארצות הברית: קשיש דמנטי קובע גורלות של מיליארדים ברחבי הגלובוס.
הנפילה הגדולה איננה רק הנפילה של ביידן, אלא של שומרי הסף של הדמוקרטיה ושל הדמוקרטיה עצמה, באופן כללי. כבר לא ניתן להסתיר את המגמה המטרידה של המון הצועד עם דם בעיניים וקצף על השפתיים, מאחורי שורת התליינים.
שכן האמת היא שאין יותר תקשורת מדווחת מציאות. יש תקשורת יוצרת! מציאות. ומכאן אין כל דרך חזרה, אלא נפילה חופשית אל תוך תהום המביטה אלינו בחזרה.

 

סרטון הנפילה של ביידן, מתוך ערוץ היו טיוב של "פרספקטיבה"

 

 

 

 

 

 

 

 

 0b255042