מאת שרית שץ
המאמר הופיע ב-Ynet, 2011
למרות הישגיה המופלאים של הרפואה, יש ביכולתה גם להזיק.
הכלל הבסיסי עליו היא מושתתת - Primum non nocere ראשית, אל תגרום נזק, אובד לעתים, בהתלהבותה להתקדם ולהתפתח.
בנוסף לכך, מפרקת הרפואה המודרנית את האדם הנזקק לעזרתה, למערכות ותת מערכות. היא נוטה לעתים לשכוח שהאדם השלם גדול הרבה יותר מסך איבריו ומסך הוויתו: גוף, נפש, רוח.
מחלת האָרַכְנוֹאִידִיטִיס (Arachnoiditis) משקפת את כל אלה בעוצמה רבה.
מטרתה של רשימה זאת, להביא לידיעת הציבור את קיומה של המחלה, את הגורמים לה ולתת לה תוקף קליני ואנושי.
מחלת הארכנואידיטיס הנה פגיעה בקרום האָרַכְנוֹאִיד – הקרום העכבישי. הארכנואיד הוא אחד משלושת הקרומים העוטפים את מערכת העצבים המרכזית - חוט השדרה והמוח ומשמו נגזר שמה של המחלה.
היא באה לידי ביטוי בדלקת וצלקות ברקמה עדינה זו.
המודעות והידע לגביה, בקרב אנשי מקצוע והקהל הרחב גם יחד, נמוכים, אך הלוקים בה רבים יותר ממה שהרפואה נוטה להודות. היא אף איננה מופיעה בספר האבחנות של המוסד לביטוח לאומי.
הארכנואידיטיס משתייכת לתחום המחלות הנוירולוגיות. אך תסמיניה הם רב-מערכתיים ובמקרים רבים לא מתנהגים "על פי הספר".
היא בעיית בריאות כרונית קשה, מגבילה ומייסרת הגורמת לשיבוש מהלך החיים התקין, לנכות, לכאבים עזים, לפגיעה קשה באיכות החיים ולטווח רחב של הפרעות נוירולוגיות ואחרות.
כאחות לשעבר וכמי שלוקה שנים בארכנואידיטיס, אני מכירה היטב את המרחב הטיפולי, משני צדי מתרסיו.
הגורמים למחלה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: ארכנואידיטיס הנובעת ממחלות גופניות או מתאונות, וארכנואידיטיס הנגרמת על ידי פעולות רפואיות שעיקרן חדירה אל קרומי עמוד השדרה והשפעה רעילה/כימית של חומר זר. כגון: צילום עמוד שדרה עם חומר ניגודי (Myelography), הרדמה ספינלית, סיבוך לאחר ניתוח גב, והזרקת תרופות לתעלת עמוד השדרה.
לא ניתן להציג נתונים סטטיסטים לגבי שכיחות המחלה, שכן נדמה שהארכנואידיטיס היא בבחינת “A scientific orphan" או "יתומה מדעית" כפי שמכנה אותה ד"ר צ'רלס בורטון, רופא וחוקר בעל שם עולמי בתחום זה.
היא בעיה רפואית שלא ניתן להתעלם ממנה, ולמרות זאת היא מאופיינת בתת אבחון משמעותי. היא איננה נציגה "פופולרית" בגוף הידע הרפואי.
לפיכך קיים מיעוט יחסי של מאמרים רפואיים לגביה, ורבים מאלה הקיימים מתחילים במילים: "ארכנואידיטיס היא מחלה נדירה". לטענתם של רופאים המתמחים כיום בתחום, היא איננה נדירה כלל.
גם ללא הוכחות המחקרים, ההיגיון הבריא אומר שאם קיימת רקמה כל כך עדינה בגופנו, הרי שכל פלישה אליה, על אחת כמה וכמה כזו המהווה איום כימי, תגרום לפגיעה בה.
רבים לקו במחלת הארכנואידיטיס (ואני ביניהם) על רקע הזרקת Myodil, חומר ניגודי ששימש לצילום עמוד שדרה. חומר זה הוצא משימוש באמצע שנות ה-80 בגלל תופעות הלוואי הקשות שלו, המופיעות לעתים לאחר שנים מביצוע הצילום.
למרבה הצער, מחלה זו חשוכת מרפא. במרבית המקרים היא איננה מובילה למוות, אך היא יכולה "להוציא את הנשמה לאט לאט".
בשל חסר החומר בעברית באינטרנט, החלטתי בין כאב לכאב ובין עננה אחת של מורפיום לשנייה, ליצור אתר ובו מידע וידע עדכניים ומבוססים, מתוך רצון לתרום לציבור הרופאים ולציבור הרחב גם יחד.
יתכן שיהיו רופאים מתחומים שונים שירצו לעשות אבחון מחדש למטופלים שבאו אליהם עם מקבץ של תסמינים מוזרים שאין להם הסבר. יתכן שישנם אנשים רבים בישראל (כמו ברחבי העולם), הסובלים ממחלה זו ואינם מודעים למקור סבלם.
יש לקוות שמחלה קשה זו הנגרמת, בין היתר, על ידי הרפואה עצמה, תובא למודעות רחבה של הציבור.
