מאת שרית שץ
פורסם לראשונה בפייסבוק ב-15.2.2022
מקור המילה "דֵּמוֹקְרַטְיָה" הוא בשפה היוונית ומשמעותה: שלטון העם - ("דמוס"- עם, "קרטוס" - שלטון). הדמוקרטיה היא שיטת ממשל בה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
בין אם מדובר בדמוקרטיה ישירה (כמו בארה"ב) או בדמוקרטיה ייצוגית (כמו במדינת ישראל), העם הוא הריבון. לפיכך ההצבעה או מה שאנו מכנים "בחירות", היא הליבה של שיטת ממשל זאת. ברגע שחל כרסום באמון האזרחים בטוהר הבחירות, הדמוקרטיה כבר איננה "שלטון העם", אלא על פי שם בלבד.
ערש הדמוקרטיה המערבית מקורו באתונה של יוון העתיקה, בה התקיימה הדמוקרטיה העתיקה המפורסמת ביותר בתולדות המין האנושי. במשך מאתיים השנים אחרי שנת 500 לפנה"ס, נשלטה העיר היוונית על ידי אספה כללית של האזרחים שהייתה מורכבת בהתאם לרוח התקופה (אין דבר מטופש יותר מאשר לשפוט את העבר על פי התפיסות של ההווה, מה שמאפיין את האידאולוגיה הפרוגרסיבית), מגברים בני 20 ומעלה שהיו בני חורין. הדמוקרטיה האתונאית הישירה הגיעה לקיצה בשנת 404 לפני הספירה, אז נכנעה אתונה בפני ספרטה.
מי שהשיבו בהדרגה את עטרתה של הדמוקרטיה האתונאית ליושנה בעידן המודרני, היו האבות המייסדים של ארצות הברית של אמריקה ב-4 ביולי, 1776, התאריך בו הוכרזה עצמאותה של ארצות הברית.
היום נוטים לשכוח ואף להסתיר זאת, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ב"פרויקט 1619" של הניו יורק טיימס המשכתב את ההיסטוריה כדי שזו תתאים למשנת BLM. הבעיה היא שהפרויקט נלמד היום בבתי ספר בארצות הברית ולאורו של עיוות היסטורי זה, יתחנכו דורות, כאשר האמת היא שארה"ב היא זו ששמה קץ לעבדות במערב. למותר להזכיר שנוהג אנושי זה הקיים מזה אלפי שנים, לא נעלם לגמרי. העבדות עדיין חיה ובועטת באין מפריע, ב"יבשת השחורה" היא יבשת אפריקה ואף החריפ ה אעחר נפילתם של משטרים באדיבותה של ארצות הברית, כמו בלוב למשל שם פורחת ומשגשגת תעשיית העבדות לאחר שהמערב הפיל את מועמר קדאפי ב-2011. 
למרבה הצער, המילה "דמוקרטיה" הפכה בעשורים האחרונים למטבע לשון שחוק ושפך של סיסמאות מפתות אמנם, אך ריקות מכל תוכן. לא רק זאת, ה"דאגה" לדמוקרטיה הפכה לכלי ניגוח מצד אלה המבזים היום כל ערך ליבה של הדמוקרטיה.
מי שהחלה בתהליך של כרסום מתקדם בערכים מוסריים בסיסיים אלה, היא אותה אימפרייה מפוארת שהביאה לנו את גבירת החירות שקראה אל חופיה את כל הנדכאים והנרדפים מרחבי העולם הכמהים לחירות ולהגשמת זכותם לאושר.
האמת צריכה להיאמר: המערב של העשור האחרון, ובכללו מדינת ישראל, כבר איננו דמוקרטי. הוא נשלט על ידי קבוצות כוח בעלות עניין, עתירות ממון והשפעה בכל תחום אפשרי, שאנשיהן מתאווים למה שמתאווה כל עריץ: כוח ושליטה. במילים אחרות: אוליגרכיה אליטיסטית מחליפה היום את שלטון העם.
מהפכות שלטוניות מעל לראשו של הבוחר, במעורבותם של גורמים חיצוניים תוך חדירה לריבונותן של מדינות, הפכו לנוהל מקובל. אותם גורמים, כולל ארגונים בינלאומיים כמו האיחוד האירופי, בוחשים בקלחת הבחירות במדינות שונות, באופן כזה שהם למעשה "מחליפים שלטון" בעודם מטשטשים את עקבותיהם. למראית עין נראה כי מהפכות אלה צמחו "מלמטה", או מה שמכונה "תנועת שורשי דשא" או Grassroots Movment". למשל כמו תנועת הפנתרים השחורים במדינת ישראל שצמחה מתוך העם.
המשימה איננה קשה במיוחד כש"נציגים" של אותם גורמים, שולטים בתקשורת, במערכת המשפט, באקדמיה ובאינספור ארגונים שלא למטרות רווח המהווים למעשה מדינה בתוך מדינה,
רק אלה המוכנים להביט לאמת ולמציאות ישירות בלבן של העיניים ולאמת את הסיסמאות הנבובות מול המציאות, מסוגלים לראות זאת. בעידן של הנדסת תודעה, העצלות המחשבתית וצריכה פסיבית ובלתי ביקורתית של התקשורת, הם מותרות. בעידן של אוטוסטרדת המידע, דווקא כשהידע מצוי לכל במרחק של לחיצת כפתור, הפך המין האנושי לעצל מחשבה, תעב חקר ולימוד וחסר התכונה הבסיסית עמה נולד כל זאטוט: סקרנות.
מגמה פסולה זו מחלחלת גם לחינוך שאמור להכשיר את הצעירים לרוץ עם הלפיד לכשזה יעבור אליהם. למרבה הצער, לא מלמדים היום ילדים ובני נוער כיצד לחשוב, אלא מה לחשוב. או במילה מדויקת יותר, הם עוברים "אינדוקטרינציה".
די שהורים יוכלו לחנך את ילדיהם לחשיבה עצמאית ויכולת לשאול שאלות ולהטיל ספק, אין חשוב היום יותר מחינוך עצמי כדי להתעלות מעל הנרטיבים המופצים על ידי סוכני התודעה שדבר אחד בלבד עומד לנגד עיניהם: הפוליטיקה. המובילים בהם הם האקדמיה, התקשורת, ענקי הטכנולוגיה ותעשיית הבידור. הם אלה השולטים היום במידע ולכן גם בנרטיב.
במציאות המבולבלת של היום האנשים שכן מחנכים את עצמם, יודעים היטב שהמערב צולל לתקופה אפלה מאוד ואולי אף לחיסולם של עידן וציביליזציה שהחזיקו מעמד אך בקושי רב 250 שנה, עם הפסקות רבות באמצע (הספירה היא מאז הכרזת העצמאות של ארה"ב4 ביולי, 1776).
האירוניה הטמונה באסון הכיאוטי המתרחש על התרבות המערבית בהווה היא שאותה אומה שהביאה לנו את גבירת החירות וחירויות האדם, היא גם זו שגוזלת אותן ומכבה את לפידה של הגבירה בנשיפה עזה.
עדיין בתהליך כתיבה
סימוכין
מדינת ישראל כבר איננה! מדינה דמוקרטית. גלובס, 7.2.2022
