תסמונת Sjogren הנה תגובה אוטואימיונית כרונית של הגוף, קרי: הגוף מפתח נוגדנים כנגד עצמו.
תסמונת זו הנה מחלה מערכתית, העומדת בפני עצמה, בערך ב-50% מהמקרים ושכיחותה גבוהה באוכלוסייה הכללית. 9/10 הסובלים ממנה, הן נשים. הגיל הממוצע הוא 50 שנה. המחלה זוהתה והוגדרה לראשונה בשנת 1933 על ידי ד"ר Henrik Sjögren ומכאן שמה.
למרות היותה ישות קלינית מובחנת, היא מופיעה בכ-50% מהמקרים כתסמונת מתלווה למצבי חולי אחרים, כמו ארכנואידיטיס, טרשת נפוצה, זאבת אדמונית מערכתית, פיברומיאלגיה, סרקואידוזיס, תסמונת התשישות הכרונית ומחלות אוטואמיוניות נוספות.
כמו כן היא עלולה להופיע כתופעת לוואי של טיפול תרופתי, כמו נוגדי דיכאון ובחלק מהתרופות להורדת לחץ דם.
כפי שכבר הוזכר, ארכנואידיטיס מאופיינת במספר תופעות המצביעות על פעילות אוטואמיונית של פגיעה בבלוטות ההפרשה. הגורמים לתופעות התסמונת, אינם ידועים עדיין, אם כי מחקרים עדכניים מצביעים על נטייה גנטית למחלה.
התסמינים העיקריים של תסמונת Sjogren באים לידי ביטוי בפגיעה באברי גוף שמטרתם להפריש חומרי סיכה. לכן נמצא יובש בעיניים בשל הפרעה בתפקוד בלוטות הדמע והפחתה ניכרת בהפרשת דמעות, ויובש בפה בשל הפרעה בתפקוד בלוטות הרוק,. אך במצבים מסויימים תתכן פגיעה גם באיברים אחרים, כמו: מערכת הנשימה, מערכת הכליות, מערכת העיכול, כבד, כלי הדם ועוד.
כמו ברבות מהמחלות, אבחון מוקדם של התסמונת, יפחית בהשלכותיה. על פי מחקרים, פעמים רבות ישנה השהייה באבחון שלה (ממוצע של 6.5 שנים מאז התפרצותה) ולפיכך חשוב שחולי ארכנואידיטיס יהיו מודעים לקיומה, יכירו אותה וידעו שהיא עלולה להופיע כחלק מתסמיני המחלה. זאת על מנת לקבל טיפול ולהקל על הסבל.
התסמינים הכוללים של תסמונת Sjogren:
עיניים יבשות, מגורות ומגרדות. לעתים הפרשת דמעות מוגברת.
יובש בפה.
הגדלה של בלוטות הרוק.
יובש וצריבה של הלשון. לעתים מופיע חיפוי הלשון בשכבה לבנה.
קושי בדיבור, בלעיסה ו/או בבליעה.
יובש ותחושת צריבה בגרון.
יובש בשפתיים והתקלפויות.
שינויים בחוש הטעם והריח.
בעיות שיניים והופעת עששת.
שיעול יבש וקוצר נשימה.
כאבי פרקים.
יובש בעור ופריחה.
יובש באף.
בנשים - יובש בנרתיק.
בעיות עיכול.
תשישות.
בדיקות לאבחון המחלה:
בבדיקות דם ניתן לעתים להבחין באנמיה ובשקיעת דם מעט מוחשת.
ANA בלמעלה מ-70% מהחולים.
בדיקות סרולוגיות
תבחין Schirmer לבדיקת לחות העיניים והפרשת הדמעות.
בדיקת עיניים במנורת סדק לבדיקת התגובה הדלקתית והקף היובש.
לעתים מבצעים ביופסיות מבלוטות הרוק ומהשפתיים, לחיפוש תבנית המתאימה לתגובה אוטואמיונית.
בדיקות דם המכוונות לחיפוש נוגדנים שונים המאפיינים תגובות אוטואמיוניות, כמו: immunoglobulins, gamma globulins, rheumatoid factor, antinuclear antibodies, Sjogren’s antibodies
במקרים של פגיעה במערכת הנשימה, לעתים ממליצים הרופאים על ביופסיה של הריאות.
יש להיות מודעים לכך שחולי Sjogren נמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלות כמו לימפומה. לכן יש לפנות לרופא בכל מצב בו חווה האדם תופעות חריגות כמו חולשה קיצונית, הזעות ליליות, ירדה בלתי רצונית במשקל או כאבים בלתי מוכרים.
טיפול
* כיום אין טיפול שיש ביכולתו לרפא את המחלה, אך קיים טיפול מקל וטיפול מונע סיבוכים.
* הטיפול כולל בדרך כלל טיפות עיניים כתחליף דמעות וכמפחיתות את הגירוי בעיניים.
* במצבים של יובש קיצוני בפה, מציצת סוכריות מנטה דלות סוכר עשויות לסייע, סוכריות רפואיות הנדבקות לחיך ומסייעות ליצור רוק, תחליפי רוק הקיימים בצורות שונות בשוק הישראלי (מניסיון אישי, לא אהבתי את זה).
* מעקב וביקורת אצל רופא שיניים/שיננית.
* ביקורת קבועה אצל רופאים מומחים על פי אברי המטרה הנפגעים.
מאמרים מחקריים בתסמונת שיוגרן (אנגלית)
לדף הראשי "ארכנואידיטיס - המחלה היתומה"
